אנו צריכים הודנה, לא תהדיאה

למינוח יש חשיבות רבה: 'הודנה' יכולה להשתלב עם האידיאולוגיה האיסלאמית ובמקביל להבטיח שקט אמיתי ולהביא ל'ביות' החמאס

פרופ' יצחק רייטר | 18/8/2014 12:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בחודשים הקרובים יהיה כאן שקט, אבל לצד הישראלי אין סיבות אמיתיות לחגוג. חמאס רואה בהפסקת-אש הפוגה זמנית בלבד, שלאחריה יוכל להמשיך להתחמש ולחדש את מעשי האיבה לכשיתאפשר לו. מסיבה זו הוא המציא בשנת 2006 את המונח "תהדיא'ה" (רגיעה, הפוגה). המונח החדש, שאין לו תקדים בתרבות הערבית או במשפט המוסלמי, נועד להדגיש שאין מדובר ב"הודנה", שהיא מצב אי-לוחמה במובן של שביתת-נשק (armistice) לטווח ארוך יותר, בעלת תוקף מחייב מבחינה משפטית.

תחת התהדיא'ה יכול חמאס להמשיך ולנהל את "ההתנגדות", שאיננה אלא מלחמת התשה, אשר נועדה לשחוק את כושר העמידה של החברה הישראלית, תוך סיכון מזערי לחמאס. לכן חמאס חותר להשגת הסדר דמוי 'הבנות עמוד ענן'. הסדר כזה, אם יושג, יאפשר לו הסרה חלקית לפחות של הסגר על הרצועה, תוך שימור דימויו כממשיך ב'התנגדות'. הסדר כזה יהיה בלתי-נסבל מבחינתם של אזרחי ישראל. 

עוד כותרות ב-nrg:
מי מימן נסיעת הח"כים הערבים לקטאר?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הנוסחה שמציעה ישראל, הסרת הסגר תמורת פירוז מלא, היא טובה אך כנראה איננה ברת-השגה. העובדה שישראל לא תוכל לכפות נוסחה זו, מוכיחה כי לא מדובר בניצחון ישראלי במלחמה כי אם בתיקו אסטרטגי. מוטב לישראל לדרוש שדרוג ההסדר, מהבנות עקיפות להסכם "הודנה" כתובה וחתומה בערבות צד שלישי (מצרים), עם או בלי השתתפותה של הרשות הפלסטינית, ובגיבוי ארה"ב והליגה הערבית.

בתמורה לחתימה על הודנה יוצעו לחמאס שני "גזרים": הזרמת כספים בינלאומית וערבית לשיקום ולפיתוח רצועת עזה מבחינה כלכלית (כך שבעתיד יהיה לחמאס מה להפסיד במקרה של פתיחת מעשי איבה); ופתיחת מעברי הגבול והקמת נמל ימי בינלאומי. כוח משקיפים ערבי ובינלאומי בשיתוף הרשות הפלסטינית יקיים פיקוח הדוק למניעת הברחת אמל"ח, ייצור אמל"ח וחפירת מנהרות. ישראל גם תתחייב למשא ומתן מדיני על הסכם (קבע או מדורג) עם הפלסטינים בראשותו של אבו מאזן (רצוי בשיתוף בינערבי) תוך שהיא נמנעת מלקבוע עובדות חדשות בשטח שיסכלו את המשא והמתן.

בדומה להסכמי רודוס משנת 1949 שסיימו את מלחמת העצמאות ואשר כונו בערבית "הודנה", הסכם שביתת-נשק נכרת בתיווך בינלאומי ומלווה בפיקוח בינלאומי על יישומו. רתיעת חמאס מהפרת הסכם מסוג זה תנבע מהבנתו שחידוש מעשי איבה מצדו יעניק לישראל גיבוי בינלאומי ובינערבי בלתי-מוגבל בזמן לנהל מבצע צבאי רחב היקף, מבצע שיכול אף להביא למיגור שלטונו של חמאס ברצועת עזה, מבלי שישראל תצטרך להצטדק על "פגיעה לא-מידתית".
  
הטרמינולוגיה (הודנה, שביתת-נשק) והחתימה על הסכם כתוב עם ערבויות בינלאומיות יבטיחו שקט בגבול לתקופה ארוכה. שביתת-נשק לתקופה של חמש שנים שבמהלכן יתנהלו מגעים על הסכם לתקופה נוספת של עשר שנים או על הסכם קבע.

מבחינת חמאס, הסכם שביתת-נשק תואם את הדגם האסלאמי של הודנה ואיננו סותר את הדוקטרינה של הארגון האסלאמיסטי. זאת בעיקר בשל מרכיב ההגבלה בזמן שיש בהסכם מסוג זה, כאשר חמאס יוכל להמשיך לטעון כי לא נטש לעולם ועד את מצוות הג'יהאד ואת "ההתנגדות" וכי הוא פועל על פי הסונה - דרכו ונוהגו של הנביא מוחמד וארבעת הח'ליפים
הראשונים (מתחילת דרכו הצבאית של הנביא בשנת 622 ועד 661). היו אלה הסכמי אי-לוחמה בין המוסלמים לבין קבוצות שונות של אויבים עובדי אלילים לפרקי-זמן מוגבלים, של עד 10 שנים. במאות השנים שלאחר מכן נהגו ח'ליפים וסולטאנים שהנהיגו את ארצות האסלאם לחדש הסכמי הודנה באופן מחזורי לפרקי-זמן זהים, וכך היו אלה בפועל למעין הסכמי קבע.

מנהיגי חמאס השמיעו בעבר עמדה התומכת בהסכם הודנה עם מדינת ישראל, ובשנת 2006 אף ניהל ד"ר אחמד יוסף בשמו של אסמאעיל הנייה מגעים עם גורמים אירופיים על הודנה לחמש שנים. לחמאס היו אז תנאים שישראל איננה יכולה לקבל, ולכן הסיכוי היחיד שחמאס יסכים היום להיות צד להסכם שביתת-נשק תלוי בעוצמת הלחץ הבינערבי והבינלאומי עליו (מימון ופתיחת מעבר רפיח).

חמש שנות שביתת-נשק יכולות להביא ל"ביות" חמאס כארגון פוליטי ולגרום לו להשתלב ברשות הפלסטינית, או להפוך את עזה למדינה עצמאית תוך קבלת אחריות שלטונית. לישראל צריך להיות עניין באפשרות השנייה דווקא. כך או אחרת, אסור לישראל לחזור להפסקת-אש במובן החמאסי של תהדיאה.



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פרופ' יצחק רייטר

צילום:

ראש החוג ללימודי ארץ-ישראל במכללה האקדמית אשקלון וחוקר בכיר במכון ירושלים לחקר ישראל ובמכון טרומן. ספרו "מלחמה, שלום ויחסים בינלאומיים באסלאם" עומד לצאת לאור בשפה הערבית

לכל הטורים של פרופ' יצחק רייטר

פייסבוק