מורל ומחמוד: 4 הערות לחתונה אחת
אם בכוונתם להפיק סרט, מוטב שתכירו את רזי המקצוע, את הקהל, את הדרך לכתוב תסריט, אחרת יצא לכם סרט אחר
ב. הערה חשובה למפיקי להב"ה: אני מניחה ששמתם לב שיצא לכם סרט לגמרי שונה מהסרט שתכננתם. חשבתם על דרמה פשוטה המתרחשת בין טובים (יהודים כשרים) לבין רעים (ערבים באשר הם, ויהודים מתבוללים וחסרי זהות), ובפועל יצאה לכם דרמה פשוטה, אבל אחרת, שבה הטובים הם אבירי החופש מגיני חירות האדם והזוג הצעיר, והרעים הם - כמה מצער – אתם עצמכם. מסקנה: אם אתם מתכננים להצית אש, כדאי שתעברו קורס בכבאית. אם בכוונתם להפיק סרט, מוטב שתכירו את רזי המקצוע, את הקהל, את הדרך לכתוב תסריט, אחרת יצא לכם סרט אחר.
ג. לפעמים גם סרט קיץ יכול להבריק ולהסתיר בתוכו קונפליקט רציני וחשוב. על כורחם נגררו מפיקי הסרט הזה והצופים בו לדיון מהותי שעניינו התנגשויות בין ערכים, בין ציווי דתי ואיסורים הלכתיים, דת והתבוללות, בין חופש בחירה לבין בחירה בזהות אישית ולאומית.
ד. השורה האחרונה של סרט הקיץ הנוכחי , אחרי הכתוביות ומנגינת הסיום, היא שהדרך היחידה למנוע התבוללות היא העמקת הזהות ושימורה. מרים ומורל יעל ואפרת לא תעלינה על דעתן להינשא לאדם שאינו מבני עמן, רק אם הרכיב הזהותי הזה יהיה להם חשוב מכדי שהדבר יהיה בכלל אפשרי. את הרכיב הזה מייצרים בסביבה ספציפית, מאתגרת מספיק, קשובה מספיק, משמרים אותו דרך טקסטים והקשר משפחתי וחברתי, והמון אהבה. היהדות היא קבוצת מיעוט אנושית שיש לה עדיין דבר או שניים להעניק לעולם, כמיטב המורשת ההיסטורית שלה. אם היא תיעלם, העולם יפסיד. הדרך הכי בטוחה להעלים אותה היא להפוך את בניה ליהירים ולגזענים. הדרך לשמר אותה ארוכה ואיטית. והיום הדרך לשמור את הזהות הזו מבוססת בעיקר על אהבה והעמקה, יותר מאשר על יראה ואיום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם