הבחירה השגויה של הנשיא ראובן ריבלין
למחות על החתונה המעורבת של מוחמד ומורל זו תגובה יהודית אותנטית להתבוללות. אין כאן גזענות אלא כאב אמיתי
ריבלין בחר את הדרך הכי פחות ממלכתית. במקום לגנות את השיח האלים הוא הפך את הזוג לגיבורים. ממש דוגמא לזוגיות האידיאלית. הוא שכח שממלכתיות אמיתית אמורה לייצג את רוב העם ונכון שרוב העם לא הזדהה עם הפגנת ארגון להב"ה נגד החתונה, אבל סביר להניח שהישראלי המצוי ממש לא היה רוצה לשמוע שביתו מתחתנת עם ערבי.
עוד כותרות ב-nrg:
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
• סערה בכדורגל האנגלי: "אין כמו יהודי שרואה כסף"
• חם בחוץ? בואו לים: החוף הממוזג של ישראל
אפילו ליאיר לפיד, היה חשוב להבהיר את המסר הזה לצד הגינוי האוטומטי להפגנה. "אם בני היה בא מחר ואומר 'אבא אני רוצה שתכיר, לא את רינה אלא את רונה שהיא פרבוסלבית או קתולית, ואני מתחתן איתה והילדים לא יהיו יהודים', האם זה היה מפריע לי? זה היה מאד מפריע לי. אני חושב שהעם היהודי הוא קטן, אני חושב שיש לנו מורשת, אני חושב שצריך לשמור עליה", אמר לפיד.

נדמה שבאירוע הזה, בברירה שבין הזדהות עם בנצי גופשטיין, לבין הזדהות עם רובי ריבלין – גופשטיין מייצג את העם יותר. כי בעצם התגובה שלו לחתונה לא באמת כזו קיצונית, הורים הרבה יותר מתונים ממנו הגיבו בצורה הרבה יותר קשה כשהודיעו להם שביתם רוצה להינשא לערבי. לפני מספר שנים ירה תושב צפת בבחור ערבי שביקש להינשא לביתו. הוא לא היה כהניסט, אפילו לא דתי, אבל ייצג איזו תחושה של "לעשות הכל" כדי שהבת לא תינשא עם ערבי, שמשקפת הלך רוח רחב מאד בחברה הישראלית. נכון שאין הצדקה למעשה קיצון כזה ואיש לא הצדיקו, אבל רבים יזדהו עם תחושת המצוקה שפרצה ממנו.
רובי ריבלין, יכול לצעוק כל היום שמי שמתנגד לחתונה מעורבת הוא גזען, אבל גם הוא יזדעק אם הבת שלו תביא בחור ערבי הביתה. בסיפור הזה אפילו בנצי גופשטיין לא גזען, הוא פשוט מרגיש את הכאב קרוב יותר מאיתנו. אם כל ישראלי נורמאלי יזדעק ויפנה למעשים דרסטיים נגד חתונה מעורבת - רק אם מדובר בבת משפחתו חלילה, גופשטיין חש את אותה תחושה כלפי כל בת ישראל. סביר להניח שגם אותם צקצקנים שמתנערים מההפגנה לא היו מדברים כך לו מורל מלכה הייתה ביתם.
האחרונים שיכולים לצעוק נגד גזענות הם שכניו של מחמוד מיפו. הם ממש לא כאלו נאורים שמפרגנים לחתונה מעורבת, אלא מברכים על החתונה רק אחרי שמורל מלכה נאלצה להתאסלם ולהינשא כדת מוחמד בבית הדין המוסלמי. במושגים של מדינה נאורה הפרידו כאן בחורה מהוריה והכריחו אותה להמיר את דתה כדי שתוכל לחיות עם בן לעם אחר. כל עוד הם ראו בה יהודיה גם הם התנגדו לחתונה מעורבת.
אגב מה היה קורה אם בחורה ערביה הייתה בוחרת להינשא לבחור יהודי? לא רק שערביי יפו היו יוצאים מדעתם אלא יתכן כי היה חשש לחייה. חיפוש קצר בהיסטוריה של קשרים רומנטיים בין בחור יהודי ובחורה ערבייה
כך היא אמונתם שלבחור ערבי מותר לקחת בחורה יהודיה ולהינשא לה - רק אחרי שכבר אינה יהודיה לדעתם כמובן - אבל סתם חתונה מעורבת של בחורה ערבייה ליהודי היא איסור שמצדיק רצח.
ונקודה לסיום: כמעט כל מי שעסק בסוגיה הזו בימים האחרונים העלה את השאלה מדוע הפעם הציבור הזדעזע, בניגוד למקרי נישואים מעורבים שמתרחשים כל יום. המסקנה הייתה כי אין כאן אלא גזענות צרופה, כשבעצם השאלה הזו מעלה בדיוק את המסקנה ההפוכה. הזעזוע הציבורי לא נבע רק מהעובדה כי מחמוד אינו יהודי, אלא מתוך דאגה אמיתית למורל מלכה ועל רקע מאות סיפורים דומים שהחלו בפרחים ואהבה ונגמרו במכות והשפלה.
זו לא גזענות אלא תרבות קצת שונה בנוגע לחיי נישואים ומעמד האישה היהודייה בכפרים ערבים – ואל תגידו שאני גזען, כי אלו העובדות. ואולי כל זה קרה רק בגלל מלחמת "צוק איתן" שטרם נגמרה והשתייכותו של מחמוד לאותה חברה שרקדה על הגגות כשעלינו ירו טילים וחבריה במזרח ירושלים סיפרו כי האזעקות שנשמעו במלחמה האחרונה היו יותר משמחות ממוזיקה של חתונה.