אופק מדיני חדש? בלי הפלסטינים

מי שיקשיב למסריו של ראש הממשלה יבין שהמזרח התיכון החדש הוא ברית בין ישראל לחלק ממדינות ערב, ולא מה שהורגלנו

עקיבא לם | 25/8/2014 13:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
במסיבת העיתונאים שערכו ראש הממשלה ושר הביטחון לאחר חיסול שלושת בכירי החמאס, סיפק נתניהו מספר כותרות "טובות". העיתונים, שנהנים מההתבטאויות הפומביות של שרי הקבינט ושל הדלפות רבות שמגיעות מתוך חדרי הישיבות אכלו את העצם שזרק להם נתניהו, בדמות ביקורת כנה ואמיתית על חבריו לקבינט - אך נראה כי רבים החמיצו את העיקר.

"מדובר במערכה מתמשכת", אמר ראש הממשלה על מבצע 'צוק איתן'. "אינני מדבר רק על השבועות האחרונים". "המאבק שלנו בטרור הוא מאבק ארוך שנמשך שנים רבות. כך מול חיזבאללה, כך מול אל קאעידה והג'יהאד האיסלמי, וכך גם מול חמאס שהוא חלק מרשת הטרור האיסלמית. לאחרונה הצטרף לכנופייה הרצחנית הזאת עוד ארגון טרור, דאע"ש, בעירק ובסוריה". בהמשך, הזכיר נתניהו כי "במזרח התיכון לא דרוש רק כוח צבאי, אלא גם כוח התמדה, דרוש אורך רוח". את יעדי המבצע סיכם נתניהו בכך ש"לאור השינויים המתרחשים באיזור, הם דרמטיים מאוד – ולא כולם שליליים – אני מוסיף - על השגת השקט והביטחון – גם את השגת אופק מדיני חדש למדינת ישראל".

הפעמון מצלצל מוכר מן העבר. אם זה נשמע כמו 'מזרח תיכון חדש', אם זה מתנהג כמו 'מזרח תיכון חדש', אז זה 'מזרח תיכון חדש' חדש. זה גם נתניהו, שנכנע לקלינטון וחתם על הסכמי וואי. זה אותו נתניהו שהצביע בעד תכנית ההתנתקות והבהיר שלו היה מצליח להביא אותה למשאל עם היה מצביע בעדה. זה אותו נתניהו שחתום על ההקפאה, על עסקת שליט. זה אותו נתניהו שנתפס כלחיץ. זה אותו נתניהו שהיה לראש המחנה הלאומי הראשון שמכיר בצורך בהקמת מדינה פלסטינית, אז כן, בוודאי. כשהוא אומר 'אופק מדיני חדש', הוא בהחלט מתכוון להקים מדינה פלסטינית. זה רק מסתדר.

אלא שבמהלך המבצע הזה זכינו לראות את נתניהו מדבר הרבה. בנאומים רבים זה נשמע כאילו אנחנו שומעים עוד מאותו דבר, חזרה ריטואלית על דף המסרים: "חמאס קיבל מכה קשה... לא ניכנע לטרור... עד שישוב השקט לתושבי מדינת ישראל". אלא שבין השורות, כאמור, נתניהו אומר דברים אחרים.
רק לפני חודש וחצי, אמר נתניהו את הדברים הבאים: "במקביל לטיפול בחמאס בעזה אני גם דואג שלא נקבל את עזה ביהודה ושומרון". הייתה זו מסיבת עיתונאים אחת מרבות שעוד יגיעו אחריהן. "אני חושב שאזרחי ישראל מבינים שלא יכול להיות מצב שנוותר על השליטה הביטחונית בשטח מהירדן מערבה".

לכן, כשאבו מאזן קשר את עצמו אל חמאס, וסירב להתיר את החבל, נתניהו פנה אל כיוון אחר. הוא קשר את חמאס באותה 'כנופיית מרצחים' שלה שותף דעאש. המיתוג פשוט: זה ארגון טרור שלא בוחל באמצעים, וזה ארגון טרור שלא בוחל באמצעים. שניהם שואפים ליצור מדינה איסלמית גדולה שתאיים על כל הכוחות במזרח התיכון. זה כולל את ישראל, זה כולל את מצרים, זה כולל את כורדיסטן, זה כולל את ערב הסעודית, ואפילו – לא עלינו – זה כולל את איראן.

מבט אל האופק המדיני החדש מציב את ישראל במקום בו היא נמצאת אולי מאז הקמתה: בחזית המאבק נגד הטרור האיסלמי. בעולם המערבי כבר מחלחלת ההבנה שהאיסלם הרדיקלי לא מכוון רק לעבר היהודים, אלא לעבר כולם. הבריטים מבינים זאת, הגרמנים מבינים זאת, הצרפתים מבינים זאת. דעאש מבהירה לכולם שאנחנו באותה הסירה. אם נתניהו מכוון לאופק מדיני חדש, אז האונייה שהיא ישראל יכולה להוביל אחריה את מדינות המערב וגם את מדינות ערב שמבוהלות מהשפעות דעאש. לא עוד להיות מובלים, אלא להוביל. רק ראות ארוכת טווח יכולה להנחות את הדרך. לשם אנחנו צריכים לחתור, אל אופק מדיני חדש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עקיבא לם

תלמיד המכללה למדינאות, כתב ב'שביעי' ובעל הבלוג 'קצת על הרבה'

לכל הטורים של עקיבא לם

עוד ב''דעות''

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים