הבריאות לא יכולה להיות תלויה באוצר
עם כל הרצון הטוב שמאחורי החלטות ועדן גרמן, אותו אוצר שצריך לממן את צוק איתן לא יכול להיות משענת יציבה למערכת הבריאות
בין החלטות הוועדה: ביטול השר"פ (שירות רפואה פרטי) בבתי החולים הציבוריים: המדינה מעתה תממן את כל פעילותם של בתי החולים, במקום שהחולים עצמם ישלמו מכיסיהם עבור רפואה פרטית בבתי חולים ציבוריים. קיצור תורים: המדינה תקצה מיליארד שקלים לקיצור תורים במערכת הבריאות, כולל העסקה של רופאים בשעות נוספות.
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]
ביטול כפל ביטוחי: הבהרת נושא ביטוחי הבריאות, על ידי הפרדת השב"ן (שירותי בריאות נוספים) לחלקים, כך שכל מבוטח יוכל לבדוק עבור מה בדיוק הוא משלם ולא יהיה כפל תשלום עבור השב"ן ועבור חברת הביטוח. תיירות מרפא: הגברת הפיקוח על תיירות מרפא, הטלת מיסים על תיירות מרפא, שאף הם יתועלו לטובת קיצור התורים.
מטרת ועדת גרמן היתה חיזוק מערכת הבריאות הציבורית, מטרה טובה שמגיעה עם חורים רציניים בתסריט בצד של המימוש. אלה הנובעים מהשאלה: האם יש למשרד הבריאות יכולת שליטה על האוצר, ההכרחית לשם ביצוע הרפורמות הללו.
לצורך מימוש החלטות הוועדה על האוצר להפריש למערכת מאות מיליוני שקלים בשנה לצורך קיצור התורים לניתוחים ולביקורים אצל רופאים ולביסוס התקציב של קופות החולים. האוצר התחייב לשתף פעולה עם הוועדה ולפעול לכך. אך האם הוא יעמוד בתקציב הזה? ולאורך כמה זמן? ומה עם המשברים האחרים בדרך? והקצאות לטובת פרויקטים אחרים לא צפויים?
במצב הביטחוני ההפכפך, במציאות עתירת המשברים בה אנו חיים, האוצר נאלץ לנתב את הכספים למקומות אחרים בהתראה כמעט מיידית. לפני כשבועיים חשף הממונה על התקציבים באוצר לדה-מרקר, כי כבר העביר למשרד הביטחון 300 מ' ש' ויעביר בהמשך מנה דומה. עוד לפני המבצע, מערכת הביטחון דרשה תוספת תקציבית של כ-6 מיליארד שקל לתקציב
בתום מבצע צבאי, נדרשים סכומי עתק לסגירת החורים. במבצע "עמוד ענן", למשל, העלות הצבאית הוערכה ב-2 מיליארד שקל, והעלות האזרחית - במיליארד שקלים! ואין פה הנחות. כשיש משבר בטחוני ותגובה צבאית מחייבת, האוצר מוכרח לשאת בעלויות. הוא לא יכול לעצור מבצע צבאי כיוון שהתחייב לחיזוק הרפואה הציבורית. וכל זה רק האגף הביטחוני בהתחייבויות האוצר. וכמובן, יש לאוצר התחייבויות נוספות, חשובות לא פחות.
מה לגביי משרד השיכון, שפועל לטובת מפונים מהתנחלויות, האם נשאיר אותם ללא מגורים? ומה לגביי הרווחה, החינוך, הגנת הסביבה, תשתיות? ומה אם מחר תהיה רעידת אדמה ועשרות בתים יהרסו? אין ספק שהאוצר לא יכול להתחייב למיליארדי כספים בשנה, במציאות לא יציבה כשלנו. ועדת גרמן צריכה להתכנס מחדש ולפעול לטובת אלטרנטיבות: העברות כספים על ידי קיצוצים בתפקידים פחות משמעותיים, קיצוצים בשכר, בחינת שכר הבכירים במערכת הבריאות ואולי אף מחשבה על שיתוף פעולה עם מערכת הבריאות הפרטית וחברות הביטוח, כסינרגיה לטובת קיצור התורים ורווחת החולים.