המערב מסרב להכיר במציאות: העולם הופך לאפל ומסוכן
פוטין שמצחצח חרבות ומשוויץ ביכולתו הגרעינית, איראן שמתגרענת ודאעש שעורפת ראשים, קוראות תיגר על המדינות הדמוקרטיות שבינתיים מגיבות במילים מול טילים ובסנקציות מול טנקים ותותחים
עוד כותרות ב-nrg:
• אבו מאזן לאמיר קטאר: "חמאס ניסו להתנקש בחיי"
• לאחר שנה התברר: ההורים לא התעללו, התאומים סובלים ממחלה
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
כרגע אולי מטושטשים צירי החיבור בין שלוחת רוע אחת לרעותה, אבל לא ירחק היום – או לפחות לא עשוי לרחוק היום – שבו כלל הכוחות המתנגדים לערכי החירות, ישלבו זרועות במטרה משותפת אחת: ליטול אותו. כי כשחושבים על זה מגלים שקווי המתאר של העולם החשוך בעצם ברורים למדי: רוסיה המצחצחת חרבות, סין המאיימת כלכלית, איראן המתגרענת ודאעש שלרצחנותה אין גבול.
''בסופו של דבר רק בעיה אזורית''. דאעש
האיש המסוכן באמת. מרקל ופוטין
צילום: AFP
רוסיה וסין הן בעלות ברית ותיקות, במיוחד בתחום יחסי החוץ, והסכם אספקת הגז הטרי, רק מחזק זאת. דאעש נראית במבט ראשון כמי שמאיימת גם על פוטין. אבל, ההיסטוריה הרוסית והמוסלמית מלמדות ששני הצדדים יודעים לסגת מעקרונותיהם כדי להיאבק באויב המשותף. עיין ערך הסכם ריבנטרופ (הגרמני) מולוטוב (הרוסי) ערב מלחמת העולם השנייה, וההודנות המפורסמות של מוחמד בימי הכיבוש הגדולים האסלאם.
איראן בציר הזה תדע להשתלב, בדיוק כפי שאיטליה או ספרד ידעו לחבור לברית גרמניה-יפן במלחמה הנוראה ההיא. יתכן גם שתשב מהצד ובכל מקרה ברור שהתרחיש הזה הוא אחד מיני כמה אפשריים.
מה שבטוח, המערב תחת איום ולא מתנהג בהתאם. אמריקה ואירופה מגיבות על טנקים במילים, ועל פצצות בסנקציות. זו בדיחה והיא מצחיקה במיוחד את ולדימיר פוטין. אשר לדאעש,
כי דאעש, עם כל אכזריותה, היא בעיה אזורית. המתאגרף מהקרמלין לעומת זאת - שטרח להזכיר לנו השבוע את היכולות הגרעיניות של ארצו - מטיל צל כהה על שלום העולם החופשי כולו. אם לא ייעצר באוקראינה, דבר לא יבלום אותו בדרך לפולין, לרפובליקות הבלטיות, או לכל אזור אחר אליו ילטוש עיניים. להילחם בו אחרי מסע הכיבושים הזה יהיה קשה פי כמה. ולכן אל פוטין, ולא אל דאעש, צריך להיות מכוון עיקר המאמץ.
ישראל, שיצאה זה עתה מסבב לחימה נוסף מול המאיימים עליה, יודעת שמאחורי המילים המאיימות יש שאיפות הרג והרס ממשיות. לעומתה, האיחוד האירופי וארה"ב אפופים כבר עשרות שנים בתנומה מערפלת, ואינם מגיבים לאזעקה העולה ויורדת. לו אני אובמה, מרקל, קמרון או הולנד, הייתי מכפיל עכשיו את ייצור מטוסי הקרב, הטנקים, הצוללות, אניות הקרב וכן, גם כיפות ברזל. כי חכמים ממני כבר אמרו, "הרוצה בשלום יכון למלחמה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם