להנאת הצופים: משחקי הכס, טרנטינו ודאעש
אנחנו ממהרים להסתייג ול"הזדעזע" מסרטוני האלימות של דאעש, אולם אלה מצטרפים למרחב תרבותי שבו אלימות קיצונית היא חלק בלתי נפרד מלוח השידורים
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- הקריאה ליוזמה מדינית: תקיעות בקופסת אמונות חלודה
- אגרסיב-אגרסיב: אראל סג“ל מדבר על הכל
השינויים שעברה הטלוויזיה האמריקנית ב-15 השנים האחרונות הביאו לעולם סדרות מופת כמו משחקי הכס, הסופרנוס, אימפריית הפשע, דם אמיתי, בלש אמיתי, הסמויה, אוז וסדרות רבות נוספות. מקורן של מרבית ההפקות האלו נעשה בבית היוצר של רשת HBO שפתחה את העידן החדש של סדרות איכות. אלא שבתוך המהפכה התרבותית הזו התרחש תהליך נוסף הכולל שחרור כל טאבו הנוגע לדם, רצח, אונס, כריתת איברים ועריפת ראשים. לא מדובר רק בדימויים הלקוחים מעולם הקומיקס דוגמת אלו שהציג קוונטין טרנטינו ב"להרוג את ביל", אלא באלימות ריאליסטית שלא מסתירה מהצופה את הליך המוות המבוצע בדרך כלל באכזריות.
דאעש הוא ארגון טרור שנוצר במרחב התרבותי של האיסלאם הקיצוני שעלה לתודעה העולמית בפיגוע במגדלי התאומים בספטמבר 2001. מעטים יודעים שפיגועי ה-9/11 הם למעשה מימוש כמעט מדוייק של ספר בדיוני שכתב הסופר טום קלנסי בשם "חוב של כבוד". עלילתו של הספר עוסקת בפיגוע שמבוצע על ידי טרוריסט יפני שמרסק מטוס בואינג על גבעת הקפיטול, מקום מושב הקונגרס האמריקני, והורג אגב כך את נשיא ארה"ב. מעולם לא הועלתה טענה שמארגני הפיגוע במגדלי התאומים שאבו את "השראתם" מהסיפור שכתב הסופר האמריקאי, אולם גורמי הביטחון האמריקאים הבינו בעקבות התקרית שזיקה שכזו יכולה להועיל להם.
11 יום לאחר מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה הוקם המשרד לביטחון המולדת שמטרתו הייתה למנוע פיגועי טרור נוספים בארה"ב. שנים ספורות לאחר הקמתו הוחלט להסתייע בדימיונם של תסריטאים הוליוודיים וכותבי ספרי מדע בדיוני, כדי שהללו יעזרו לשירותי הביטחון האמריקאיים למנוע את המתקפה הבאה.
הזיקה בין קולנוע לטרור מופיעה בסרטים רבים שיצאו בשנים האחרונות. אחד מהם הוא הסרט זוכה האוסקר "ארגו" בכיכובו של בן אפלק, המתאר את חילוצם של ששת עובדי השגרירות האמריקאיים בזמן המהפיכה האיראנית בשנת 1979. סיפור המבצע הנועז, המבוסס על מקרה היסטורי, כלל את הטעיית השלטונות המוסלמים באיראן באמצעות שימוש בצוותי קולנוע אמריקאיים (להם ניתנה אזרחות קנדית מזוייפת) שהתחזו כאילו הם רוצים לצלם סרט על אדמת איראן. בחסות תרגיל ההונאה המתוחכם חולצו בני הערובה והוחזרו לארה"ב.
הקשרים בין קולנוע לטרור לא כוללים רק שימוש ב"מוזות" טלוויזיוניות כדי לבצע פיגוע או פעולות חילוץ נועזות. הזיקות בין שני התחומים הן חלק מהשפעות תרבותיות עמוקות בין העולם של ארגוני האיסלאם הקיצוני לבין הטלוויזיה והאינטרנט בתרבות המערב. בלחיצת כפתור יכול היום כל ילד, נער או מבוגר לצפות בתכני וידיאו הכוללים שימוש באלימות פורנוגרפיה קיצוניות. הזעזוע שהביעו חלק ממבקרי הטלוויזיה עקב השיאים ששברה "משחקי הכס" הוא תגובה צבועה המתעלמת מהאפשרות לצרוך תכנים ברוטליים בהרבה באמצעות האינטרנט.
במרחב תרבותי כזה, סרטוני ההוצאה להורג של ג'יימס פולי וסטיבן סוטלוף מהווים יצירה טלוויזיונית קלאסית. הם מספקים לקהל הצופים את מנת הריגוש לה הוא זקוק. דאעש וארגונים דומים משתמשים בטכנולוגיה המערבית כחרב פיפיות, והופכים את האינטרנט לגולם שקם על יוצרו. מובן מאליו שכוחן של ההוצאות להורג, אכזריות ככל שיהיה, נובע רק מהעובדה שהן מצאו את דרכן ליוטיוב. אנשים מתים ברחבי העולם מדי יום בדרכים שונות ואכזריות לא פחות. ברפובליקה המרכז-אפריקאית מתנהל בשנים
אין הכוונה שה"מדינה האיסלאמית" מחקה את המוצרים התרבותיים של העולם המערבי. יש הבדלים עצומים בין המרחב האירו-אמריקאי למרחב המוסלמי, אלא שכוחות הטוב וכוחות הרע משפיעים וקשורים זה לזה. האטמוספירה התרבותית של מדינות אירופה ושל ארה"ב יוצרת מרחב שבו יש ביקוש עצום לתכנים בעלי אופי אלים וריאליסטי. לצד הביקוש הזה, נוצרו הכלים המאפשרים לארגוני טרור דוגמת דאעש לספק את ה"מוצר" ובכך להפוך מארגון קיקיוני שגודלו קטן מזה של חמאס, לאימת העולם המתורבת.
אירופה וארה"ב כושלות בהתנהלותן בכל החזיתות הבוערות: הן מתנכרות לישראל במאבקה מול החמאס, מפגינות חולשה מול דאעש ומהססות לפעול כנגד התוקפנות הרוסית באווקראינה. לרפיסות של העולם המערבי יש וודאי סיבות רבות. ייתכן שאחת מהן קשורה לעובדה שיש יחסים סימביוטיים ברמה מסויימת בין התכנים הטלוויזיונים והאינטרנטים המופיעים על המסך לבין התוצר שלהם במציאות. דאעש, אל-קעידה ודומיהם הם לא ה"רוע המושלם" שאנחנו רוצים לראות בהם. למעשה הם מהווים מראה שחורה לתרבות הנאורות של העולם החופשי. עולם שלמרבה הצער, הולך ודועך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם