אפשר, וצריך, לשלב חרדים בשירות המדינה

אלפי חרדים יוצאים לשוק העבודה, ויש חשיבות חברתית וכלכלית גדולה בכך שרבים מהם ייקלטו בשירות הציבורי. בינתיים זה לא קורה

אוהד שפק | 15/9/2014 10:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
נפתלי בנט, שר הכלכלה המכהן גם כשר לשירותי דת, מקדם במרץ בחודשים האחרונים את תוכניתו לשלב את בני האוכלוסייה החרדית בתעסוקה. השר סבור כי יש לקדם תוכניות ארוכות טווח לקליטת חרדים בשירות המדינה אולם גורס כי יש לעגן זאת בחוק. ואכן, כבר במאי החליטה ממשלת ישראל כי יש לגבש חוק מסוג זה, והטילה את המלאכה על משרד ראש הממשלה. 

כידוע, שילוב חרדים בשוק העבודה הישראלי הוא נושא קריטי – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה לאומית. אם נתייחס אך ורק לקבוצת הגיל המרכזית של שוק העבודה (גילאי 64-25), האוכלוסייה החרדית צפויה להוות בשנת 2020 למעלה מ-11% מאוכלוסיית ישראל וב-2030 אף כ-17%.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- יעלון: "הוריתי לרמטכ"ל לטפל בסרבנים כעבריינים"
- הילד בן 30: איך הפך הנסיך הארי למלך הפפרצי

תוכניותיו של השר נפתלי בנט אינן חדשות. בעשר השנים האחרונות החלה הממשלה לעודד את השתתפותו של המגזר החרדי בשוק העבודה, ומתפתחת תשתית למדיניות עבודה אקטיבית, וזאת דרך עידוד ממשלתי להעסקת חרדים והקמת מרכזים לפיתוח ועידוד תעסוקתי. על רקע מדיניות ממשלתית זאת, ניתן לראות גידול ניכר במגמת ההשתלבות של המגזר החרדי באקדמיה; בשנת הלימודים תשע"ג, למשל, למדו 7,254 סטודנטים חרדים במכללות וקמפוסים חרדיים – עלייה של 630% ביחס לשנת 2003 בה למדו כ-1,150 סטודנטים חרדים.

אך על אף התרחבות מגמת ההשתלבות בעולם האקדמי, לא קיים שינוי זהה גם במצב ההשתתפות היחסי בשירות הציבורי – כפי שניתן לצפות לכאורה. נוכחותו המועטת – אם בכלל – של המגזר החרדי במוסדות המדינה לאורך שנים נבעה מחסם של העדר השכלה פורמאלית נדרשת. אם כן, בעקבות פתיחת שערי האקדמיה בפני האוכלוסייה החרדית, היו דלתות השירות הציבורי אמורות להיפתח גם הן, אך הלכה למעשה, דבר זה טרם קרה.

יש לכך מספר סיבות: החרדים אינם מאמינים כי המערכת הציבורית נכונה לקבלם לשורותיה; החרדים אינם מכירים לעומק את המערכת הציבורית או כיצד ניגשים למכרזים; קיימת הסתכלות סקטוריאלית בחברה החרדית, אשר פחות מחוברת לאידיאלים לאומיים ולרוב לא מבינה לעומק את החשיבות בעובדי ציבור מסורים הפועלים מתחושת שליחות; וכן ישנם חסמים מלאכותיים במכרזי המדינה בדמות דרישה לתארים אקדמיים גם למשרות שבהן אין צורך של ממש בתואר אקדמי כדי למלאן בהצלחה.

רבות
דובר על החשיבות הטמונה בשילוב בני המגזר החרדי בשוק העבודה בישראל. יש אף המעריכים כי ההפסד לתוצר השנתי של המדינה עקב אי-תעסוקת חרדים נאמד בתשעה עד עשרה מיליארד שקל. בה בעת, ישנה גם חשיבות רבה לשילוב האוכלוסייה החרדית בסקטור הציבורי, שכן לכך צפויה השפעה ארוכת טווח על תהליכי מאקרו בחברה הישראלית ככלל ובחברה החרדית בפרט. דו"ח הוועדה לשינוי חברתי כלכלי (וועדת טרכטנברג) קבע כי "קיומו של סקטור ציבורי איכותי, המתפקד ביעילות ובהוגנות, הינו תנאי הכרחי לשגשוג ולפיתוח חברתי וכלכלי". עידוד התרומה של האוכלוסייה החרדית לחברה צריך להיות גם דרך תעסוקה במוסדות המדינה.

אפשר לשנות את המצב. למשל, להעניק העדפה מתקנת לאוכלוסייה החרדית באמצעות חקיקה כפי שנעשה בעבר למשל עבור האוכלוסייה הערבית או עבור אנשים עם מוגבלויות. יצירת תקנים המיועדים למגזר החרדי – או תמריץ כספי למחלקות או אגפים בשירות המדינה אשר יקלטו חרדים - יסייעו להתגבר על החסמים הניצבים בפניהם ובהמשך הדרך אף יקטינו את תחושת הניכור והריחוק שחשים בני האוכלוסייה החרדית ממוסדות המדינה.

בנוסף, בכדי להתגבר על חוסר המודעות של החרדים לתפקידים בשירות הציבורי וכן על חוסר האמון ביכולת להתקבל למשרות הללו, יש לפעול להנגשת המשרות עבורם דרך עמותות הפועלות להכשיר חרדים לתעסוקה או דרך תוכניות דוגמת "צוערים לשירות המדינה".

הדעה מבוססת על חוות דעת שהוגשה ע"י פורום השלמה למשרד ראש הממשלה על רקע קול קורא בדבר שילוב האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אוהד שפק

משפטן, בעברו עובד משרד החוץ. מנהל פורום השלמה לקידום יחסי חרדים וחילונים

לכל הטורים של אוהד שפק

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים