סרבנות ב-8200: ככה זה ביחידה של "צפונים"
יחידת המודיעין הפגישה בעבר את האליטות עם הפריפריה אבל היום נמצאים בה בני המעמד של ענת קם ואנרכיסטים נגד הגדר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מקורה בידיעה שמדובר בקצינים המסייעים למלחמה באויב ממקום מוגן יחסית, לרוב בעורף. אבל יותר מכך, שאלו נציגי האליטה המעמדית שמשחיתה ברמות מסוימות את צה"ל. צעירים בני טובים, ברי מזל חצי גאונים, ושמא נאמר גם אשכנזים עם מצפון מקושט. מכוערי נפש שדואגים למצפונם היפה.
אבל כדי להבין כיצד להגיב למכתב אנשי היחידה צריך קודם כל לא סתם להתרגז אלא לדעת מול מה עומדים. בולט לעין שההתארגנות של הקצינים, 43 במספר, באה אחרי מלחמת "צוק איתן". העיתוי ועצם ההתארגנות מלמדים שמדובר באקט של לוחמה פוליטית, ולא בזעקת מצפון מתייסר.
גם הופעתו של עורך דין המייצג אותם מראש וכן הפלטפורמות התקשורתיות שהוכנו מבעוד מועד. הכל מעיד על ארגון. 43 אנשים לא מוצאים אחד את השני. יש גורם מארגן. זה יכול להיות אדם אחד או שניים או שלושה, ויכול להיות שמאחוריהם גם יש גוף כלשהו. זה לא ברור, אבל יש כוח מארגן.
כל מי שעסק אי פעם בארגון מכתב עם חתימות, עצומה, אירוע מחאה או הפגנה יודע שחייב להיות גרעין אנושי שמלכד ויוזם. חלקו של העיתון שפרסם את הכתבה עם הסרבנים שווה לחלקם של המארגנים במכלול של הפיגוע הפוליטי הזה. "ידיעות אחרונות" שהעניק להם את הבמה מהווה חלק בלתי נפרד ממערך הפגיעה האסטרטגית.
מארגני המכתב פגעו בביטחון המדינה. שימוש במידע מתחום הפעילות הצבאית המודיעינית כדי לקדם מאבק פוליטי נגד מדינת ישראל הוא בתרגום לעברית פגיעה בביטחון. "אם דבר ההתארגנות נכון – הרי שמדובר במעשה חמור ביותר וחסר תקדים", אמר מפקד היחידה בעבר חנן גפן ליוסי מלמן במעריב סופהשבוע. "הייתי מעמיד את כולם למשפט ותובע שיוטלו עליהם עונשי מאסר", הוא אמר.
בצמרת היחידה היו התלבטויות כיצד להתייחס להתארגנות. אחד מבכיריה בעבר התבקש להגיב בתקשורת אך טען שמוטב לתת לעניין לגווע ולרדת מסדר היום. כלל לא בטוח שזו הגישה הנכונה. זו גישה שמעידה כי בצה"ל ובאמ"ן לא מודעים לאופי הפעולה של אותה קבוצה בת 43 חברים.
מבחינה חברתית ה-43 שייכים לאותו מעמד כמו ענת קם או צעירים באקדמיה הנמשכים לארגונים כמו תעאיוש או אנארכיסטים נגד הגדר אן מארגני ההפגנות בשייח ג'ראח. קוראים לתסמונת הזאת OEUMC. Over educated upper middle class.
זה מעמד חדש בחברה הישראלית. הוא מרוכז ברובו בצפון תל-אביב,
בנקודה זו חלק מהאשמה רובץ לפתחה של היחידה. מי שהכיר את היחידה בעבר יודע שזו הייתה יחידה "ערבית". היא הייתה אינטגרטיבית חברתית, והפגישה את אנשי האליטות מרחביה, תל-אביב, חיפה והקיבוצים יחד עם צעירי הפריפריה החברתית והדבר התבטא גם בקצונה. ברבות השנים חל שינוי קיצוני בהרכב החברתי של היחידה ונציגי קבוצת ה-OEUMC עלה פלאים.
ההטבות הכלכליות בעקבות השירות הצבאי הפכו מוחשיות מאוד. המודיעין לא עצר או אולי אפילו עודד את הפיכת שמה הספרתי של היחידה למותג מסחרי. זהו חלק מתהליך ההשחתה שהוביל גם להשחתה המצפונית שאנחנו רואים היום. אי אפשר להחזיר את היחידה לקופסה החשוכה כמו פעם. אבל אפשר להנמיך פרופיל ולחדול מהשימוש העסקי בשם היחידה. אמר לי קצין בדימוס: אבל מה לעשות שהיפנים שואלים את אנשי ההייטק הישראלים, האם שירתו ביחידה? התשובה היא שהיפנים ישפטו לפי היכולות והביצועים של הישראלים.
גם הקמפיין התקשורתי שקיבלו ה-43 מעיד שמדובר באקט אנטי-ישראלי: נזרק לחלל האוויר המושג "שטאזי", אותו שירות חשאי אימתני שפעל במזרח גרמניה הקומוניסטית. ובכן השטאזי והק.ג.ב מלווים את השמאל הרדיקלי הישראלי שלמרבה הצער משפיע גם על השמאל הציוני. אחד מאבות המזון האינטלקטואליים הפוליטיים של השמאל הרדיקלי הוא סוכן החיזבאללה ד"ר עזמי בשרה.
ד"ר עזמי בשרה בילה במזרח ברלין של אריך הונקר והשטאזי. משך שנים עת עבד שם על הדוקטורט שלו על הגל. קשה להאמין שמי שהפך לסוכן חיזבאללה לא טופל גם על ידי השירותים המזרח גרמנים. יש מסמכים שמעידים שחברים מסוימים ברק"ח שהפכה לחד"ש קיבלו קורסים בנושאי "ביטחון ואבטחה" על ידי הק.ג.ב. מדובר כמובן במשהו מלפני כ-30 שנה.
בכל אופן, השטאזי רובץ לפתחם של גדעון לוי ותועמלנים אחרים הפועלים בעברית, בעוד שהיחידה מסייעת להדביר טרור שלשטאזי המזרח גרמני היו יותר מיד ורגל בייזומו ובעידודו. הדרך הראויה לצה"ל לטפל בפרשה היא מתוך ראיית החוק. אם מדובר בפגיעה בביטחון המדינה, חשיפת סודות, ניסיון מודע לפגוע במדינה אחרי מלחמה קשה – אז ישנם חוקים לטיפול בעבריינות מהסוג הזה. ההתמודדות במישור המוסרי, ככל שהיא מפתה כל יהודי ובוגר תנועת הנוער בכפר סולם, היא שולית וכמעט בגדר הסחת דעת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם