משבר הגיור: הרבנות הפכה לחדר אטום ומחניק
נוקשות הלכתית היא גולם שקם על יוצרו: הכללים משתלטים על הרוח וחונקים אותו למוות; במקרה של הגיור מדובר בפספוס היסטורי
המאבק על הגיור ומכתב חיילי 8200 הם דוגמה להתגוששות כזו, בין רעיון למנגנון או בין התוכן לכלי שלתוכו הוא נוצק. במקרה של חיילי המודיעין – הרעיון הוא בטחון ישראל, והצבא על זרועותיו השונים, על הכללים והחוקים שלו – הם הכלים שמאפשרים את הביטחון והקיום. בוקר אחד קמים כמה חיילים והמנגנון לא נראה להם. הם מבינים ומוקירים, מן הסתם, את הרעיון המרכזי של שמירה על בטחון הישראלים במדינתם, אבל הדרך שבה יש להשיג בטחון זה – להלן, המנגנון המודיעיני – מפוקפקת בעיניהם והם מטילים ספק בנחיצותה ובטיבה.
הסרבנים רוצים את בטחון ישראל, אבל בדרכם שלהם. הסרבנות שלהם היא בעיטה בדלי –בחוקים הקיימים, בהיררכיה הצבאית שמקיימת את המנגנון: אם בעטת בכלי, נשפכים לך המים, וגם בטחון ישראל וערכי המוסר שלמענן נלחמת בסרבנותך – מתעפשים ומתקלקלים ונשפכים. הסרבנות הקולקטיבית, והיציאה התקשורתית שלהם מסכנת, בפועל ממש, את יהודי העולם וישראל.
דבר דומה קורה במגרש הרבנות והגיור, גם שם מתנגשים הרעיון והכלי.
הרעיון: ויתור על זהות קודמת וקבלת זהות יהודית, השתלבות בעם היהודי החי בארצו. הכלי: כללי ההלכה היהודית שנוטעים ברעיון הזה יציבות וממשות. הבעיה: יש תחושה שהגולם קם על יוצרו, הכללים מכבידים מדי, לא מותאמים לצורכי הדור והשעה, לגלי העלייה המבורכים שנטמעים ממילא בחברה הישראלית בלי שתמצא ההסדרה המתאימה לשאלת הזהות היהודית הרשמית – הגיור.
היטיב לנסח את הבעיה חוקר הדתות ד"ר תומר פרסיקו במאמר שכתב השבוע בעיתון הארץ, "נושא הגיור ממחיש בצורה קיצונית את האופי הטכני והתועלתני שבו רואים חלק עצום מרבני ישראל את ההלכה, ואולי את הדת היהודית כולה. הרי מה קורה כאן? הגיור, שהוא אולי המעשה האישי ביותר, העמוק ביותר ... שינוי של זהות, כניסה לתוך מסגרת משמעות חדשה ... הופך לעניין בירוקרטי עלוב, פרוצדורה מכאנית שכל כולה מיועדת להרגיע את אותם רבנים שהבנים שלהם או של שכניהם לא יתחתנו עם לא-יהודיות".
צודק פרסיקו, נוקשות הלכתית היא גולם שקם על יוצרו: הכללים משתלטים על חומרי הרוח היסודיים וחונקים אותם למוות. במקרה של הגיור הפספוס אינו רק רוחני, אלא היסטורי. הערות מהסוג שהעיר נחוצות כאוויר לנשימה לקיום הרעיון
איך, אם כן, מתקנים כלי שנסדק בלי לאבד את התוכן שלו? ראשית, חשוב שהשאלה הזו תהיה על השולחן. היא נותנת בהירות ופרופורציה לדיון עצמו. שנית - אמנם השתמשתי במילה מאבק אבל למעשה לא מדובר במלחמה, אלא בריקוד. העולם כולו עומד על הריקוד הלולייני והעדין הזה, אם ייטה הרקדן לצד של המסגרת העולם ייחנק וימות, אם ימעד וייטה לצד של התוכן נטול המסגרות – הוא יתפוגג ויעלם. הבנת הדבר הזה היא חצי הדרך לפתרון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם