אפשר למנוע את אסונות הדריסה בבית הספר

בארה"ב ההסעות לבית הספר הם מוסד מקודש, המתרחש במחרב סטרילי ומוגן היטב. לאור ריבוי האסונות, אנו חייבים לאמץ זאת גם כאן

כרמי רונן | 18/9/2014 10:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ילד בן שמונה נהרג השבוע בבית ספר "האלה" בכפר מנחם. זה קרה במתחם החנייה של בית הספר. אוטובוס ההסעה פגע בו במעבר החציה, בלי שנהג ההסעות הבחין כלל בילד הנפגע. זה נורא, זה מרגיז, וזה מיותר. 18 ילדים קיפחו את חייהם בעשור האחרון בהסעות הילדים, וברור שגם את הטרגדיה הזו ניתן היה למנוע. אבל בשביל זה צריך לעשות מהפכה אמיתית שתשנה את הקונספציה בכל הקשור להסעות.

לא אשכח את היום הראשון שלי בשליחות חינוכית בבית הספר היהודי בדייטון, אוהיו. לימדתי בשיעור הראשון, ומיהרתי עם רכבי לחניה רחבת הידיים של בית הספר. תור מכוניות ארוך עמד ללא כל סיבה נראית לעין בכניסה המסודרת לרחבת החניה. היות והדרך היתה ממש פנויה, המשכתי עם הרכב והחניתי אותו במרחק 30 מטרים מהאוטובוס הצהוב המיתולוגי, שהוריד בדיוק את ילדי בית הספר לעבר מסלול ההליכה הישיר המוביל לכניסה למבנה.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כשיצאתי מהרכב, והתקדמתי לעבר בית הספר, שמתי לב שהעיניים של המורה האחראי על רחבת החנייה, והמורה האחראי על ירידת התלמידים, ננעצות בי בעצבנות. במהלך השיעור התבקשתי להגיע למנהל בית הספר לשיחת הבהרה ונזיפה, על כך שהעזתי להיכנס לרחבת חניית בית הספר בעת הורדת התלמידים.

בהתחלה הייתי בטוח שהמנהל צוחק עלי, ומיד הסברתי לו באנגלית מגומגמת במבטא ישראלי, שבכלל לא התקרבתי לאוטובוס הצהוב, ובטח שלא סיכנתי אף ילד בנסיעתי. אך תגובתו של המנהל הבהירה הוא ממש לא צחק.

 
צילום: MCT
אוטבוס הסעות לבית ספר צילום: MCT


קדימה למהפכה
״צא לנוף ועל תקטוף״ היה הקמפיין הישראלי שהצליח כאן לעשות שינוי תפיסתי למדינה שלמה, שהפסיקה לקטוף את פרחי הבר. אם היתי בוחר לנסח את הסלוגן המוביל את המהפכה הנדרשת כאן, הייתי בוחר ב״הסעת ילדים זה קודש קודשים״.

אבל קמפיין בלבד הוא חסר סיכוי. דרושה מהפכה.

היום הראשון בכיתה א' צריך להיפתח בלימוד כללי ההסעה. גם היום השני והשלישי. כך עד כיתה י״ב. הכללים צריכים להיות אבסולוטיים, מקסימליים ולמעשה מקודשים. איך עולים להסעה, מהי הברכה שאומרים לנהג, קוד ההתנהגות המותר בעת הנסיעה, ומתי ואיך מותר לקום ולרדת. כן, גם זה קשור לעניין: בסקר שערכה עמותת "אור ירוק" העידו הנסקרים כי ב 66% אחוז מהנסיעות באוטובוסים בדרך לבית הספר התפתחו מריבות בין תלמידים.  26% מהילדים העידו כי במהלך הנסיעה הפריעו לנהג. זו לא רק בעייה חינוכית, זו בעייה באופן שבו אנו מתייחסים למוסד ההסעות לבית הספר – מוסד שחיי תלמידינו תלויים גם בו.

כדי לשנות גישה,

וכחלק מהמהפכה, ההורים המלווים יישבו בכסא מיוחד המוקדש לכך ויפעלו ע״פ נהלים אדוקים הכוללים משמעת ברורה וענישה מחייבת. לנהגים יהיו מדים מיוחדים, כדי שמעמדם בעיני הילדים ובעיני עצמם יביא איתו אחריות נוספת. ייאסר על נהגי ההסעות לקחת עבודות נוספות בשעות שלפני ואחרי הסעת הילדים לבית הספר. כך לא נראה אותם טרודים וממהרים להקפצה הבאה.

הסימון של רכב הסעות תלמידים, שנמצא כיום על כל אוטובוס ממוצע ואיבד את האפקטיביות שלו, צריך להיות בולט יותר, ולהבהיר היטב שיש כאן אוטובוס "קדוש", כן, כמו באמריקה, כזה שאיש אינו מעז לעקוף. הקנס על עקיפה של רכב כזה צריך להיות מוגזם. מצלמה תותקן מקדימה. צילום עקיפה ועדות הנהג, שיקבל סמכויות מיוחדות לשם כך, יספיקו כדי לתת דו"ח שמן.

הורים שמביאים את ילדם ברכב הפרטי, יצטרכו לחנות בחניה מסודרת - שמשם ילכו ילדיהם על מדרכה בלבד עד בית הספר – כי הרחובות המובילים לבית הספר צריכים להיסגר באופן הרמטי: זהו השטח הסטרילי והמקודש, בדיוק כמו כאשר ראש הממשלה מגיע לבקר. הילדים שלנו, הרי, לא פחות חשובים.

הבנה שבטיחות בהסעה היא קודש תוביל באופן טבעי לשינוי גם בשאר ה״כמעטים״ בכביש, בהם ילדינו וגם אנחנו נתונים לסכנה, כי אין שום סיבה טובה שהילדים שלנו לא יגיעו לבית הספר ובחזרה הביתה בשלום.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

כרמי רונן

צילום:

מנהל אולפן 'עמי' לגיור מבית ישיבת אור עציון במרכז שפירא

לכל הטורים של כרמי רונן

פייסבוק