במשבר הנוכחי, בנט מתגלה כילד
נפתלי בנט לוקח את יעלון, יקיר ההתיישבות והימין, ופועל לנתק את מחנה הימין מהתמיכה בו. אבל הוא לא יכול להחליף את הביטחון והאמינות שהאיש מקרין
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ז זהו נפתלי בנט, שהשבוע התעמת שוב עם שר הביטחון בוגי יעלון. כל רמיזה שאולי הוא פוגע בביטחון, או שביטחון המדינה אינו יקר לו, זוכה לתגובת זעם מצדו, המעוררת את הרצון לומר לו: אדוני, אתה מוחה קצת יותר מדי. הדמויות הנערצות על נפתלי בנט, כפי שמסרה רונית ורדי, הן מאיר הר־ציון, רפול, חנן פורת, זאב חבר (זמביש). כל הדמויות שמתחברות באופן טבעי לעברו ולאופיו של בוגי יעלון, אך אין ביניהן לבין בוגר האקזיט ההייטקי נפתלי בנט כל קשר.
לפי הקפיצה לתקרה שלו באמצע השבוע, בעקבות פרסום המידע שהרב רונצקי הדליף לו אינפורמציה מסווגת מהדרום במהלך מבצע צוק איתן, נראה ששר הביטחון יעלון צדק בהאשמותיו. ושוב נאמר: אדוני שר הכלכלה, אתה מוחה קצת יותר מדי. עובדה שעל בנט אפשר להאמין כשאומרים דברים כאלה.
אישיות מהמערכת הפוליטית שנמצאת גב אל גב בין הפוליטיקה לצה"ל אמרה לי בעקבות הפיצוץ האחרון: "אם הייתי צריך לבחור מאחורי גבו של מי ללכת בלילה חשוך, הייתי בוחר בגבו של בוגי. אם הייתי צריך ללכת מאחורי גבו של מפקד כלשהו לקרב – בלילה חשוך או באור יום – הייתי בוחר בבוגי". רמז קל מאחורי גבו של מי הוא לא היה משתוקק לצעוד בלבנון או בזירות אחרות. וכאן יכולים לבוא כל מוקירי בוגי עם רשימת מבצעים והיתקלויות חמות בקרבות רבים מלבנון ועד תוניס ולפרט את פעולותיו הנועזות והאמיצות ואת התנהגותו קרת הרוח והבוטחת תחת אש.
אבל אי אפשר להכחיש.
לא ברור ממתי נפתלי בנט והבית היהודי הציבו לעצמם את היעד להשתלט בעתיד על משרד הביטחון, אבל לקראת הסוף של צוק איתן היה ברור שזהו היעד שבנט מציב לעצמו. וזה אומר לקחת את מי שהיה המועמד הכי טבעי לתפקיד שר הביטחון, מי שהיה יקיר ההתיישבות והפלג הימני בליכוד ובכלל המפה הפוליטית, ולנתק את מחנה הימין מהתמיכה בו. זו מלאכה לא פשוטה. נוצרים חיבורים רגשיים ומחויבות. בוגי היה הרי האיש של המתנחלים.
בשלבים מסוימים, עוד לפני היבחרו של נפתלי בנט לכנסת, נוצר חוג מקורבים ששאף לקדם את בוגי יעלון כיורשו של בנימין נתניהו בראשות הממשלה. התחושה הייתה שהבית היהודי בראשותו של בנט מעורב עד צוואר בניסיון לקידומו של בוגי בתוך הליכוד.
לפתע, כפי שזה קרה לא פעם בעבר בקרב הימין הדתי, התחוללה תפנית. בוגי לא היה מסוגל להקיף אותם לחלוטין, ותמיד נוצר איזה סדק שדרכו נפתלי בנט עלול פתאום להתגלות. הפעם נראה שיעלון היה ערמומי יותר בהדלפה על רונצקי, והדליק לבנט את הפתיל. ספק אם התנהגותו הכּרוּכייתית מציגה בפני הציבור פרופיל של שר ביטחון לעתיד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם