משחקי הכס בישראל: בית המשפט העליון מול הממשלה
בישראל מתנהל מאבק כוחות בין הרשויות השונות. בית המשפט העליון נוטל סמכויות, והמנהיגות הפוליטית נרתעת מלהציב לו גבולות. הדמוקרטיה הישראלית בסכנה
מנגד עומד בית חלש ומפוצל: ממשלת ישראל. אבירי בית זה מפולגים בשאלת המאבק בבית המשפט העליון. שנים מהשחקנים החזקים בבית זה, היועמ"ש ושרת המשפטים, מתנגדים להגבלת כוחו של בית המשפט העליון. שאר אבירי הבית מפולגים וחסרים את היכולת לקבל החלטה אמיצה. דומה שקל לדבר על הפצצת הכור באיראן, החרבת אסואן או על ביטול אזרחות של ערביי ישראל. איפה הנחישות כשצריך לצאת למאבק דמוקרטי על אופייה של המדינה ושל הדמוקרטיה בישראל? אולי זאת אותה רפיסות שנמשכה 14 שנות "טפטופים" עזתיים על נשים וילדים בדרום?
בית שלישי שממלא פיו מים הוא מוסד נשיאות המדינה. היה זה הנשיא הנבחר, ראובן ריבלין, שטען מעל בימת הכנסת ב-2003 כי "בית המשפט העליון מבצע הפיכה שלטונית". ואיפה צבאות מנהיג הבית עכשיו?
בית משפט עליון חזק חשוב לדמוקרטיה ולכלל הקבוצות בעם. ברם, כאשר בית מלוכה אחד מפר את האיזון העדין בין שני הבתים האחרים עליהם לצאת ולהגן על מרחב המשילות שלהם. עליהם לעמוד איתנים כדי להגן על עקרון היסוד בדמוקרטיה: הפרדת הרשויות.
אי אפשר להאשים את שופטי העליון בהפרת עיקרון זה. לפי תורת הדארויניזים השלטוני כל גוף שלטוני שואף לגבור על מתחריו. ואם מולם עומדים כנסת וממשלה חלשות שמפחדות להיאבק על מעמדן השלטוני אז למה ששופטים שמאמינים באקטיביזם שיפוטי לא יעשו זאת? מי עוצר אותם?
אז אולי צריך להפנות אצבע מאשימה כלפי שרי הממשלה והעומד בראשה. אלו שנבחרו למשול אבל בפועל מפחדים לשים גבולות לבית המלוכה החדש שנוטל מהם סמכויות משילות. ביבי נתניהו צריך להחזיר את האיזון הנכון לדמוקרטיה הישראלית, לתקן את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כך שיכיל סעיף שמאפשר לממשלה ולכנסת, בעת הצורך וכדי להגן על אינטרסים לאומיים, לחוקק חוקים גם אם הם פוגעים במידה מסוימת בחוקי היסוד. לא מדובר על פגיעה מוחלטת ונוראה בזכויות אדם אלא על פגיעה נדרשת כמו במקרה של החוק למניעת הסתננות, כמו במקרה של החוק למניעת איחוד משפחות פלסטינאיות וערביות, שגם הוא כמעט ונפסל על ידי בג"צ לפני מספר שנים.
האם מהלך כזה הוא דמוקרטי? כן כן וכן. מקריאת דבריו של הנשיא גרוניס, בפסק הדין בעניין החוק למניעת הסתננות, ניתן להבין כי גם הוא חושב שבמקרה הזה שם עצמו בית המשפט כמחוקק; שבמקרה הזה ההחלטה הזאת היא לא חגיגה לדמוקרטיה אלא פגיעה בה. פגיעה במשילות של הממשלה ופגיעה ביכולת העבודה של הכנסת. הנשיא גרוניס קורא לחבריו שלא לעשות זאת.
בואו נשים את הדברים על השולחן.
גם מדינות אחרות במערב הגבילו את כוחו של בית המשפט העליון שלהן. בין אם זה על ידי מינוי פוליטי של שופטים ובין אם זה נעשה בחקיקה שמאפשרת איזון ראוי בין כוחו של בית המשפט לבטל חקיקה לבין כוחן של הממשלה והפרלמנט למשול ולנהל ענייני המדינה.
"האזרח הישר חייב להודות שאם מדיניות הממשל בשאלות חיוניות המשפיעות על כל העם תיקבע באופן בלתי הפיך על ידי הכרעות של בית המשפט העליון, יחדל העם להיות שליט על עצמו, שכן הוא יוותר בפועל על השלטון לטובת השופטים המכובדים." (אברהם לינקולן, 4.3.1861).
ביבי, האם תהיה מצביא או מובל בשאלה מהותית זאת הנוגעת לאופייה העתידי של מדינת ישראל?
הכותב הוא חבר הפורום המשפטי למען ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם