התנקשות בפעיל זכויות אדם בירושלים: שמעתם על זה?
יהודה גליק פועל למען חופש הדת והפולחן ליהודים בהר הבית, תוך שמירה קפדנית של החוק ושל זכויות כל האחרים בהר. אבל בשיח הזכויות הוא לא קיים
עם כל הכבוד לתיאורים נכונים אלה, הם משקפים בראש ובראשונה את ההפסד של המחנה הלאומי בקרב על התודעה. בשיח הציבורי התקשורתי בישראל לא היה שום סיכוי שבאיזשהו אתר, תהיה אשר תהיה השתייכותו הפוליטית, יכתבו שההתנקשות הייתה ב"פעיל זכויות אדם ודמות בולטת במאבק על חופש הדת והפולחן, מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה".
מדוע? כי זכויות אדם, להבדיל מזכויות היהודים, שייכים ומשויכים בתודעה רק לשמאל בכלל, ולשמאל הרדיקלי במיוחד. ולא משנה העובדה שבחלק ניכר מהמקרים לא מדובר באמת בזכויות אדם, ולא בארגוני זכויות אדם, אלא בכנופיות של "זכויות אדם". הכוונה היא למגוון ארגונים שזכויות אדם במשמעותם האוניברסלית הכוללת את כל בני האדם כלל לא מעניינות אותם.
בקרב חלק ניכר מארגונים אלה, ליהודים ולמדינתם אין זכות הגנה עצמית. יהודים ומדינתם מחויבים לסטנדרטים חמורים במיוחד שאף מדינה לא לוקחת על עצמה. ולא רק זאת, אלא שהזכות לחופש הדת והפולחן רלוונטית רק לערבים על הר הבית או להפעלת מואזין בקולות מחרישי אוזניים הנשמעים למרחק קילומטרים רבים.
ולכן, כשיהודה גליק פועל למען חופש הדת
חופש הדת והפולחן של יהודים בהר הבית יגיע רק כשכל המעוניינים להתפלל על הר הבית יאמצו את ערכי זכויות האדם ואת שיח זכויות האדם. בשלב זה אפשר להתחיל עם תיאורו העקבי של יהודה גליק כפעיל זכויות אדם. נקודה. כל השאר זה פרטים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם