האיש שבא לתקן בדרכי שלום, ולא שמעו
כל עלייה שלו להר הפכה למאבק ביורקרטי-סיזיפי. הוציאו לו את הנשמה בכפית, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, עד שקם מישהו שהבין את המסר, וירה. במקום סידור ביד הוא קיבל קליע בחזה
לראשונה מזה 14 שנה, נסגר הבוקר הר הבית שוב. הפעם הקודמת היתה בשנת 2000 אחרי הפרעות ההן. אלוהים, הטמטום! מישהו היה צריך להיפצע אנושות כדי שעל הגורמים הנוגעים בדבר תעבור טלטלה רצינית, כי לפני כן הרי אסור לחשוב ולתכנן. לא נהוג פה. אלה המנהלים את חיינו יודעים לעצור עצירה דרמטית ולחשוב מחדש רק כשמתרחשת אלימות. על זה היה דווה ליבנו, על אלה חשכו עיננו, על קוצר הראיה של בעלי הסמכות, על עיוורונם.
הרי יהודה גליק לא מאיים על אף אחד. כל מי שעיניו בראשו ופגש אי פעם את האיש יודע שהוא איש של רעיון ושל תפילה, לא של מאבק ולבטח לא של אלימות. הרי אם יהודה גליק לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו. בעולם מתוקן, היו הגורמים האחראיים מבינים שהדרך להר הבית ולמה שהוא מסמל, עוברת דרך פעולותיו של אדם כמו יהודה גליק, דרך הרחוקה שנות אור מטראומת המחתרת היהודית והניסיון האומלל לפוצץ את כיפת הסלע. ממש תשובת המשקל לדרך ההיא. אבל עולמנו אינו עולם מתוקן, והשלטון שלנו פועל בטפשות, חי את הרגע ומנסה לייצר שקט מלאכותי, זמני, במקום חשיבה לטווח ארוך.
יהודי עם סידור, במקום מחבל עם רובה. גליק עם מוסלמים בהר הבית
פציעתו של גליק במעשה אלימות לא מעידה רק על כשל בהבנת האיומים על חייו - ובאבטחת מקום וכנס רגישים כל כך, מאות בודדות של מטרים מההר עצמו - אלא על כשל מנהיגותי עמוק יותר. מנהיגות חכמה צריכה היתה להבין שרצונם של יהודים להתפלל בהר הבית לא ייעלם בעקבות הערמת קשיים מטופשים. מנהיגות נבונה צריכה היתה להילחם בסטטוס-קוו המגוחך האוסר על יהודים, בניגוד לחוק, לעלות להר עם ספר תפילות. אבל לנו אין מנהיגות כזו, ולכן, מי שלא רצה מתפללים עם סידור ביד, קיבל אותם הבוקר עם קליע של אקדח בחזה.
לפני חודשים אחרים הסתיים מאבקן הצודק של נשות הכותל לזכותן להתפלל. מצאו להם מקום, סוף סוף, והשקט שב. על אף הדמיון המפתיע בין שני המאבקים למען זכות בסיסית כל כך כתפילה – מאבקו של גליק לתפילה על ההר לא זכה להפי-אנד הזה. כל עלייה שלו להר הפכה למאבק ביורקרטי-סיזיפי. הוציאו לו את הנשמה בכפית, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, עד שקם מישהו שהבין את המסר, וירה, כדי להוציא לו את הנשמה, הפעם באמת.
מקום המקדש היהודי נבנה על היסוד הסמלי העמוק של שלום
אני מצטרפת לחבריי הרבים המתפללים היום לרפואתו של יהודה גליק, ואומרת לקב"ה: אל נא תשלח ידך אליו. שלח לו בריאות ורפואה שלמה.
ובהזדמנות זו, שלח אורך ואמתך לראשיה שריה ויועציה של המדינה שלנו, ותקנם סוף סוף בעצה טובה. הגיע הזמן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם