קיימת דרך פשוטה להפסקת האלימות בכדורגל הישראלי
אם נחזיר את הספורט למתכונתו העממית האלימות תעלם מעצמה וגם נרוויח על הדרך עם בריא יותר
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- כתב אישום חמור כנגד האוהד שתקף את זהבי
- טירוף מערכות: הכדורגל הישראלי דוהר לשומקום
הדבר הראשון שהייתי עושה בתור שר היה לבטל את תחום הספורט בישראל הספורט במתכונתו הנוכחית. הייתי משיב למונח את משמעותו המקורית. עבורי ספורט – פירושו: המוני אנשים עסוקים בפעולה למען בריאותם – פיזית ונפשית; ספורט – הוא בילוי נעים ומרתק; ספורט - כולם משחקים בכדורגל, כדורסל, כדוריד, רצים, קופצים, שוחים – ומה לא. ככה זה צריך להיות. בפועל היום בארץ הספורט מצב שבו כמה עסקנים מגלגלים כסף רב מצד אחד ומצד שני - חבורה של מהמרים שיושבים ביציע או על ספה בסלון וצופים בתחרות בין כמה מקצוענים תוך שהם מגדלים "צמיגים" סביב המותניים. אין בזה שום דבר מועיל לעם, למדינה ולחברה.
עם כניסתי לתפקיד הייתי אוסר על קבוצות כדורגל, כדורסל ואחרים להעסיק שחקנים זרים. אני לא מבין במה יש להתגאות כאשר קבוצה מנצחת בעזרת שחקן זר? מה לזה ולספורט? הבאת שחקנים זרים רק יוצרת תחרות בין בעלי ההון: מי מוכן להוציא יותר כסף לרכישת טאלנט מוכשר יותר. כאן גם נעוצה הסיבה לאלימות סביב הספורט. זה גורם שוב ושוב לשחיתות בענף.
לכן הייתי נפטר מכל השחקנים הזרים ואף עושה צעד חריף יותר: בקבוצה של עיר אחת לא רשאי לשחק תושב עיר אחרת – אלא אם כן הוא בפועל גר בעיר יותר מחצי שנה. נקודה. בעיניי הצטיינות בספורט תלויה לא בהישגים כגון נקודות, מקום בטבלה, מספר גולים, גובה הקפיצה או זמן ריצה\שחייה, עיר המצטיינת בספורט היא זאת שאחוז התושבים בה העוסקים בספורט הוא הגבוה יותר. אותי לא מעניין הכושר או מקום בצמרת בארץ או בעולם; העיקר - ההשתתפות.
אני רוצה שכל ילד בישראל יעסוק בספורט – לפי יכולתו. מהגיל הרך, מגן חובה ועד לתיכון. לא משנה כמה גבוה או כמה רחוק קופצים הספורטאים בתל-אביב או באר-שבע – מעניין אותי כמה ילדים, בני נוער בפועל עוסקים בספורט. וכמובן גם כמה אנשים מבוגרים. בכלל הייתי מבטל את הספורט כמקצוע (למעט מאמנים). הייתי שולח לאולימפיאדות ותחרויות בין לאומיות אך ורק ספורטאים חובבנים. שוב: לא אכפת לי מהישגים, מדליות, גביעים, העיקר – השתתפות. אני מוותר על הכבוד להצטלם עם אלופים ושיאנים. ממילא בסוף מתברר שהם השתמשו בחומרים אסורים. הייתי מחשיב לזכות להצטלם עם קבוצות שכונתיות.
הצעדים יביאו לכך שרבבות אוהדים הזויים שמצמיחים מתוכם אלימות יהפכו לאוהבים – אוהבי הספורט. מאלה שמדברים על הספורט של אחרים יהפכו לעושי הספורט.
אני יודע שצה"ל היה מרוצה מאוד מהפוליטיקה החדשה שלי: הוא יקבל טירונים עם כושר גופני גבוה. שלא לדבר על משרד הבריאות – הודות לספורט בשילוב החינוך לתזונה נכונה, תוך כמה שנים נראה שיפור מדהים בבריאות
היו פוגשים אותי יותר כצופה במשחקים בבתי ספר, בשכונות, במפעלים – בליווי כל עוזריי, סגני, מנהלי האגפים, מנכ"לים וסמנכ"לים. לא הייתי מבקר במשחקי הליגה – הלאומית, הארצית וכו'.
...וינסטון צ'רצ'יל אמר בזמנו שאנגליה ניצחה את מלחמתה עם הבורים על מדשאות הגולף (דרום אפריקה, תחילת המאה ה-20). כלומר, החיילים האנגלים היו בכושר גופני טוב יותר לעומת הבורים כי לפני המלחמה בילו זמן רב במגרשי הגולף. דוגמה נוספת: ישנן מספר סיבות לניצחון הצבא האדום על הגרמנים; אחת מהן - עשור לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בכל רחבי האימפריה הסובייטית התנהל קמפיין מוצלח עם השקעה עצומה לשיפור הכושר הגופני של העם. השלטונות העניקו למצטיינים אות, מדליה מיוחדת: "ג.ט.או." (או בעברית: "מל"ה", "מוכן למלאכה והגנה"). היו גם דרגות של האות: "ג.ט.או "-1, 2, 3... ומי שזכה בה – ענד בגאווה על צדו השמאלי של חזהו. זה היה באופנה. במסגרת הקמפיין מיליוני צעירים עסקו בספורט, שחו, רצו, קפצו, צנחו מהמטוסים, צללו לעמקי הים. עם תחילת המלחמה הם גויסו והיוו את החלק הארי של הצבא שבסופו של דבר הביס את הנאצים.
ברור שאני מעמיס על עצמי משימה קשה מנשוא אך מי אמר שבספורט ינצח מי שחושש מאתגרים?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם