משבר חוק השקיות מוכיח: איכות הסביבה לא מעניינת את הממשלה
התפטרותו של השר להגנת הסביבה עמיר פרץ תשהה את החוק שאמור היה לקדם את ישראל לכיוון הנכון. העיכוב הילדותי בחקיקה מזכיר לכולנו כי נתניהו וחבריו לא מוטרדים ממפגעי סביבה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- דיון בוועדת הפנים: אסון האמוניה הבא בדרך
- פרץ הגיש את התפטרותו; לא יצביע בעד התקציב
את החוק המסכן, שבחלק נכבד ממדינות אירופה מיושם בצורה כזו או אחרת והפך לחלק משגרת החיים, ניסו להעביר עוד בשנת 2008 חברי הכנסת דב חנין ובהמשך גם יוחנן פלסנר ואבשלום וילן. שקיות הפלסטיק הן לא רק שם נרדף לפסולת לא מתכלה – על פי ההערכות של המשרד להגנת הסביבה, עשרות אלפי בעלי חיים מתים בכל שנה מבליעת השקיות. זריקת השקיות לאשפה מבטיחה להן חיים ארוכים של מאות שנים. בתקופה הזו הן לא רק מעמיסות על אתרי הפסולת, אלא גם מגיעות לשטחים הפתוחים, ליערות ולחופי הים. הסרטונים שבהם צבי הים פוגשים את השקיות ונחנקים בתוכן למוות, אינם סרטוני הסברה קשים לצפייה, אלא מציאות כואבת.
הישראלים ימשיכו לדרוש עוד ועוד שקיות
אמנם, המודעות לנושא גדלה בשנים האחרונות – בתי עסק החלו לחלק שקיות בד, רשתות הבגדים השתדלו לעבור לשקיות נייר וההסברה בנושא צמחה. אך כמו בתחומים אחרים מעולם הסביבה ובכלל, שינוי התנהגות מחייב גם חקיקה מתאימה. כך היה בנושא מיחזור הבקבוקים והאריזות, שההסברה בנושא שלהם לוותה בחוקים המחייבים את התאגידים במיחזור הפריטים המשומשים, וכך היה גם במלחמה בזיהום האוויר, כש"חוק אוויר נקי" הציב הגבלות לתעשייה.
ללא חקיקה הישראלים
נכון, לא מדובר בחוק הסביבתי החשוב ביותר. המעבר לתחבורה ציבורית, למשל, משמעותי יותר. אבל באם חשוב לנו לשמור על השטחים הפתוחים, לצמצם את התלות בנפט ולהגן גם על בעלי החיים – החוק הנדון הוא נדבך חשוב בשרשרת החוקים והמאמצים שעושה בשנים האחרונות המשרד להגנת הסביבה.
החוק החבול, שגם כך צומצם והוקטן בעקבות דין ודברים עם משרד הכלכלה – יגיע ככל הנראה בסופו של דבר לוועדה המפוארת של רגב. גם אם לא יושק על ידי פרץ עצמו, כשיאושר ויארזו אותו בדרך לרשומות, ישראל תעשה עוד צעד קטן ונורמלי להגנת סביבתה. רק אז מיליארדי השקיות שבהן משתמשים הישראלים מדי שנה כבר לא יהיו בנות ערובה פוליטיות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם