חוק הלאום: התקדימים קיימים כבר באירופה

אל מול המתנגדים לחוק המקבע את יהדותה של ישראל לצד הדמוקרטיה כדאי להזכיר חוקות דומות, כמו זו של סלובניה

אשר כהן | 16/11/2014 18:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אחד הטיעונים הבולטים בקרב המתנגדים לחוק הלאום הוא שישראל הסתדרה היטב גם מבלי שעיגנה את העיקרון של מדינת לאום יהודית בחוק יסוד מחייב במשך עשרות שנים. עם זאת, אף אחד מהמתנגדים לא יתמוך בטענה דומה אך שונה: ישראל הסתדרה היטב במשך עשרות שנים ללא חוקי יסוד המבטיחים את זכויות האדם והאזרח, ולמרות זאת נחשבה למדינה דמוקרטית.
עוד כותרות ב-nrg:
כוח צה"ל ירה בבן 10 שניסה לחצות את גדר הרצועה
- זקן: אהוד הבטיח לי 10,000 ד' בחודש; אולמרט: שקרנית
- יפן: "סטארבקס" מאיימת על תעשיית הקפה המקומית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ההצעות השונות לחקיקת חוק הלאום בשנים האחרונות נובעות ממציאות חדשה לחלוטין: ישראל, יש לזכור, נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים מבית ומחוץ בכל הקשור להגדרתה כיהודית ודמוקרטית. מתקפת הדה-לגיטימציה של ישראל כבר מזמן לא קשורה לעיצוב גבולותיה או לקיומו של תהליך והסדר מדיני, ובגרסה הקיצונית מדובר בדה-לגיטימציה לעצם קיומה של ישראל, שכינונה מותקף  כמושתת על עוול ואי צדק היסטוריים שיש לתקן מן היסוד. הדה-לגיטימציה כבר מזמן אינה נחלתן של קבוצות קיצוניות, קיקיוניות או חסרות השפעה, היא ניכרת בחוגים אקדמיים לא מעטים במדינות המערב ואף תוארה לאחרונה בספרו החשוב של בן-דרור ימיני "תעשיית השקרים".

תעשייה זו נשענת לא אחת על משולש הדה-לגיטימציה הישראלי, שקודקודו האחד בארגונים בקרב המיעוט הערבי בישראל, קודקודו השני בחוגים אקדמיים בעלי נטייה פוסט או אנטי-ציונית וקודקודו השלישי בעיתון "הארץ", שבגרסתו האנגלית הוא החשוב והמשפיע ביותר במוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות במערב. אז איך הסתדרנו בעבר ללא חוק הלאום? פשוט מכיוון שאף לא אחד מכל גורמי הדה-לגיטימציה הללו היו כאן בעבר, אולי רק במתכונת שולית וזניחה.

לגורמי הדה-לגיטימציה נוספה הפרת האיזון בין היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית במישור המוסדי החוקתי, אך במקרה זה מדובר בגורמים שתומכים בהגדרתה של ישראל כיהודית ודמוקרטית ואינם חשודים בדה-לגיטימציה. בדורות הראשונים של המדינה נשמר האיזון באמצעות חקיקה ופסיקה. עלייתו של האקטיביזם השיפוטי, במשולב עם המהפכה החוקתית, הפרו את האיזון: במישור ההצהרתי, כפי שכתוב בהם, חוקי היסוד נועדו לעגן את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך כשיורדים לעומקם של החוקים, מתגלה כי הן מפורטים בכל הקשור לממד הדמוקרטי בלבד. ומה שלא מפורט בחוקים אלה זוכה להשלמה באמצעות האקטיביזם השיפוטי, המתאפיין לא פעם בהיעדר האיזון המתאים בין הפרשנות הדמוקרטית לזו הלאומית.

מכל מקום, אין טעם לנהל את השיח על אודות חוק הלאום המוצע עם חורשי רעתה של ישראל, שבהצהרותיהם ובמעשיהם מעידים על התנגדותם לעצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך בפני התומכים המוצהרים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יש להציב את הטענה הבאה, ולדון בה: מי שתומך ברכיב הדמוקרטי של חוקה - הבטחת זכויות וחירויות הפרט - לא יכול לצאת נגד השאיפה להבטיח בה את מעמדה של ישראל כמדינת לאום יהודית.

אפשר להתחיל את הדיון במבט על החוקה הסלובנית, שהוכרה כעומדת בכללי השמירה על הדמוקרטיה וזכויות המיעוטים אף באירופה הקפדנית. כאן נביא את הניסוח להלן, שבו הוחלפו המילים "סלובניה" ו"סלובנים" ב"ישראל" ו"יהודים": 
"אנו היהודים יצרנו את זהותנו הלאומית והגענו לעצמאות המושתתת על הגנת זכויות וחירויות האדם, על זכותו היסודית והתמידית של העם היהודי להגדרה עצמית, וכתוצאה ממאבקנו ההיסטורי... לשחרור עמנו... ישראל היא מדינת כל אזרחיה והיא מבוססת על זכותו הבלתי ניתנת להפקעה של העם היהודי להגדרה עצמית... בתוך שטחה תגן ישראל על זכויות האזרח ועל חרויות היסוד....היא תשקוד על רווחתם של המיעוטים היהודים בארצות השונות... ותטפח את קשריהם עם המולדת... יהודים שאינם מחזיקים באזרחות ישראלית יזכו לזכויות ולפריבילגיות מיוחדות בישראל... עברית היא השפה הרשמית, והשפה הערבית תהיה השפה הרשמית באזורים שבהם חיים המיעוטים".

כעת, אחרי שראינו את המילים הללו, אפשר להתחיל את הדיון בחוק הלאום, שתכליתו לעגן את ישראל כמדינת לאום יהודית של כל אזרחיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אשר כהן

צילום:

פרופ' אשר כהן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן ומחבר הספר 'הטלית והדגל'

לכל הטורים של אשר כהן

עוד ב''דעות''

פייסבוק