כך הפכתי לכובש אכזר בגלל נסיעה באוטובוס
סרטון שתיעד אותי מבקש מערבייה באוטובוס שתראה לי מה יש לה בשקיות הפך לוויראלי והציג אותי כקלגס לובש מדים
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ליברמן נפגש עם רה"מ: ינסה למנוע הליכה לבחירות
- גורם מדיני: השגריר הירדני ישוב בימים הקרובים
רק הבהרה קצרה לפני הכל: המאמר הבא לא מיועד לאנשים שכאשר הם עוצמים את עיניהם הם מתחילים מיד לפנטז על עולם ללא יהודים או ערבים. אם אתם כאלה, אתם כנראה תפסלו אותי מיד כמשתף פעולה עם האויב האולטימטיבי של עם ישראל או לחלופין ככובש אכזר ומדכא.
ביום רביעי שעבר חזרתי משירות מילואים ועליתי על אוטובוס שהיה אמור להגיע בשקט ובבטחה מתל אביב לירושלים. בתחנת ארלוזורוב עלתה בחורה ערבייה עטויה חיג'אב ונושאת שקיות רבות. כמובן שבהתחשב במצב הביטחוני המתוח היא משכה באופן מידי תשומת לב, וגם אני עצמי סרקתי אותה במבט מהיר, אבל פטרתי אותה מחשדות נוספים בתירוץ העצל שבטח מישהו אחר כבר בדק אותה. מאוחר יותר התברר שחלק מהנוסעים האחרים היו פחות שאננים ממני.
באמצע איילון האוטובוס עצר. הנהג, שהיה מבולבל למדי, הופיע פתאום בחלק האחורי של האוטובוס וביקש בקול מהוסס מכל הנוסעים לפתוח בפניו את התיקים. הוא עשה זאת תוך התנצלות מתמדת כשהוא חוזר ואומר שבעצם אין לו סמכות אמיתית לבקש זאת מאיתנו. דקה לאחר תום הבקשה המוזרה האוטובוס המשיך בנסיעתו.
כבר חשבתי שאוכל לחזור לנקר על החלון, אלא שהעניין כולו חזר והתרחש שוב והפעם הנהג היה עוד יותר מהוסס. קמתי ושאלתי אותו מתוך רעננות וסבלנות אין קץ שהצטברו בשעות ההנאה הרבות שחוויתי בשבוע הנופש שממנו זה עתה שבתי בערבות הנגב המערבי, מה בדיוק קורה. הוא גמגם משהו על כך שחלק מהנוסעים חושדים בנוסע אחר ושהוא לא יכול לנסוע במצב כזה.
"אתה מדבר על האישה הערבייה?" שאלתי. לא התכוונתי שזה יישמע כך, אבל בהחלט התכוונתי לעשות את מה שצריך לעשות כדי שנוכל לצאת סוף סוף לדרך. הוא אישר בניד ראש את מה שבעצם כבר היה ברור לכולם.
במדיי המאובקים כנראה הייתי נדמה בעיני שאר הנוסעים לדבר הקרוב ביותר לסמכות ביטחונית, אך על הבחורה הערבייה זה דווקא לא עבד. היא צעקה שלא נעז לגעת בתיק שלה והייתה מאוד כעוסה ונסערת. למעשה, מכיוון שבשלב הזה כבר הפסקתי לחשוד בה (כנראה שמי שמעוניין לפגע יפגע ולא יצעק) הבנתי שהמשימה השתנתה וכרגע מה שצריך לעשות זה להרגיע את הרוחות שעדיין להטו בוויכוח תאורטי מסביבנו.
האוטובוס התחלק לשלוש סיעות לא שוות: אלו שתמכו בבדיקה, אלו שהגנו על זכויות הפרט של הנוסעת, ואלה שצילמו הכול בסמארטפון.
התיישבתי לידה וניסיתי להרגיע אותה. אמרתי לה שלא יאונה לה כל רע. התנצלתי על חשד הסרק, והסברתי את מה שבעיניי לפחות ברור מאליו - שלא נעשה כאן דבר מתוך כוונת זדון אישית, ושכל הישראלים עוברים תקופה לא קלה ושיש הרבה פחד וחשד באוויר. היא מצדה התעקשה שכל זה לא משנה את העובדה שאסור לפגוע בפרטיותה ושבכל פעם שהיא נוסעת בתחבורה ציבורית או מסתובבת במקום מרכזי דבר כזה קורה.
הוצא מהקשרו
בזעיר אנפין ובאופן שמאוד מייצג את מה שקורה במזרח התיכון היינו כולנו בליבה של דרמה שאף אחד מאיתנו לא רצה. לרגע אחד קצר (בהתחלה) היינו די קרובים לאלימות וכמובן שבמשך כל הזמן כולו היינו כולנו משוכנעים שהצדק איתנו. בהמשך הנסיעה התפתחה בינינו שיחה טובה, שהסתיימה במסקנה המובהקת של שנינו שהאויב האמיתי הוא חוסר האמון ששורר בינינו - ששוב ושוב מתברר שעלול לצאת משליטה בקלות ולהפוך לקטלני.
כשהגענו לתחנה המרכזית ייעצתי לצלמים השונים לא לפרסם את הסרט, מתוך מחשבה שהדברים בטח יוצאו מהקשרם ובוודאי לא יוסיפו טוב בעולמנו המתוח עד קצה ממילא. לצערי לא הקשיבו לעצתי ואכן אשר יגורתי בא. שוב נוצר עיוות שלפיו הישראלים (ובמיוחד הדתיים מזוקנים והחייליים שבהם [ואם אפשר שהם יהיו אותו אחד אז מה טוב...]) הם כוחניים גזענים ורעים.
סיפרתי את הסיפור הזה כהקדמה
אנו עוברים ימים נוראים. אנא מכולכם, אחים יקרים, בני אדם. בוא נירגע, אל תתפתו להיגרר לעוד מלחמה, תבינו שיש פה הרבה פחד טהור ויש המון שנאה שהמציאות המדממת עומדת מאחוריהן במלוא עצמתה ההיסטורית. אבל האויב האמתי הוא חוסר האמון - בואו לפחות לא נייצר עוד ממנו.
הבעיה היא לא הדת, הבעיה היא מה שאנשים עושים בשם הדת. כל מוסלמי מאמין שמוחמד נביאו היה איש מלא מידות טובות וחמלה אנושית אז מה קרה לאיסלאם לאורך הדרך?
פשוט מאוד, לכל אדם יש בחירה: ניתן להיות מאמין אדוק ובן אדם טוב, וניתן להיות מאמין אדוק ובן אדם רע. אפילו סוגיית הר הבית הכל כך נפיצה, קשורה קודם כל באמון הדדי. אחרי הכל התנ"ך חוזה שלעתיד לבוא המקום הזה יהיה "בית תפילה לכל העמים". אתם השכנים והשותפים שלצדם אני רוצה להאמין ולקוות שאוכל לחיות בשלום ולגדל את ילדיי הרבה קדימה אל תוך העתיד.
ועוד דבר אחד, אחרון: איש חכם בשם אדמונד ברק אמר פעם: "כדי שהרע ינצח אין צורך אלא שאנשים טובים ישתקו". מה יקרה אם לא נעשה דבר? הרוע עלול לנצח והדם עלול להציף את הארץ. האם נתעורר רק כשהדם יזרום אל מתחת למפתן הדלת שלנו?
אני מאמין באלוקים האחד שנמצא בכולנו,
יאיר אנסבכר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם