היהודי לא תמיד אשם
הגיעה העת לומר: הקיצוניים אינם אלו שרוצים שממשלת ישראל תכה טרור ביד קשה. הקיצוניים הם אלו שמוכנים להכיל קיצוניות, להבין את הטרור ולחבקו בחמלה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- שייח אסלאמי סופי: רק באהבה נתקן את האזור
- אינדונזיה: שוטרות מתבקשות לבצע בדיקת בתולים
אבנים ובקבוקי תבערה נזרקים בבירה, פיגועי דריסה, דקירות ומברגים - ומכל עבר יש מי שמנסים לשכנע אותנו שאם רק היינו נותנים להם עוד משאבים, ואם רק לא היינו עולים להר הבית, ואם רק היינו מקפיאים את הבנייה בהתנחלויות ובכלל - אם רק היינו יורים בו ברגל – המחבלים לא היו מחבלים, והכל היה בא על מקומו בשלום. כך, מתרחשת כאן האשמת קורבן קבועה שלפיה אנחנו היהודים, אשמים בזעמם של מבקשי רעתנו. אותו זעם המתעורר באופן תדיר כמעט בכל תרחיש אפשרי.
הן כאשר פיגוע גובה את חייהם של תינוקת או חייל או בחורה צעירה, והן כאשר הוא נכשל בניסיונו לגבות קורבנות – בכל מצב זוהי סיבה למסיבה, לעוד יום של זעם ולעוד התפרעויות. מי שאינו מקבל את ההלקאה העצמית האובססיבית, מי שקורא למגר את הטרור ולפעול נגדו ביד קשה, נתפס כמזיל ריר פרימיטיבי הנוהם נהמות קצובות מן היציע. הוא וחבריו נתפסים כ"לא-מכילים". כאלו שאינם מתאמצים להכיל. אלו שיש לגעור בהם שירסנו עצמם ויתנהגו בהתאם. אלו שיש לבקש מהם לשמור על השקט, לא לצעוק ולא להתלונן. אלו הם מוגדרים "הקיצוניים".
הגיעה העת לומר: הקיצוניים אינם אלו שרוצים שממשלת ישראל תכה טרור ביד קשה. הקיצוניים הם אלו שמוכנים להכיל קיצוניות. הם אלו שמתעקשים להבין את הטרור, לנבור בעברו, למצוא את שורשיו ולחבקו בחמלה. השיח המכה על חטא המתהדר במורכבות מוסרית, אינו יותר מתפיסה חד מימדית ושטחית לפיה היהודי תמיד אשם. שיח מעוות ומבולבל שהעביר אותנו על דעתינו ומרחיק אותנו מימים של שקט.
כי הנימוק הראשון במעלה של תורת ההכלה הוא לא להבעיר את השטח. לא להעיר את אותו טרור-ענק ממקום מרבצו. אולם למעשה, תורת ההכלה רק גורמת להשתלטותם של גורמים קיצוניים על השיח ומרחיקה כל סיכוי לשקט ולמציאת המכנה המשותף.
קולם של המתונים לא יכול להישמע
רוב הערבים החיים היום במדינת ישראל היו רוצים לחיות פה בשקט, בשלווה, בשגשוג ובשלום. הם אינם מעוניינים בצווחותיהם
האחרון שהביע תמיכה פומבית בישראל אגב, מוחמד זועבי, הוברח לארצות הברית לאחר שקיבל איומים על חייו, בזמן שדודתו חברת הכנסת, גילתה אמפתיה לחוטפיהם השפלים של שלושת הנערים ממרום כסאה המרופד. בחברה של קיצוניים, קולם של המתונים לא יכול להישמע. ערבים אזרחי ישראל המתנגדים לטרור לא יכולים להיות הקול המוביל כשהשכן שלהם תולה דגל דאעש במרפסת. הם גם אינם יוכלו לומר דבר כשכמה חברים מהכיתה שלהם יוצאים לרחובות לנופף בסכינים. כי ככה זה, כשמכילים יותר מדי את הקיצוניים, למתינות אין סיכוי להתקיים.
כל עוד הטרוריסטים יזכו כאן לחיבוק ולגיבוי של הקיצוניים בחברה שלנו, הרוב הערבי המתון יישאר דומם. רק כשנבין לעומק שהיהודי איננו אשם בכל צרות העולם, ורק כשנבהיר לאויבנו המרים שיש דברים שאיננו מתכוונים להכיל, נוכל להחזיר את השלווה לרחובותינו ומי יודע, אולי גם לחיות פה יחד בכבוד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם