למי מצלצלים הפעמונים של דאעש

זו לא אינתיפאדה וזה לא אבו מאזן - זה ג'יהאד עולמי שהמגייס הגדול שלו הוא דאעש, ארגון שהקמתו מייצגת מפנה היסטורי דרמטי

עמית הלוי | 25/11/2014 23:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות:
עשרות אלפי המתנדבים שהצטרפו מכל רחבי העולם, לבריגאדות הקומוניסטיות שלחמו במלחמת האזרחים בספרד, היו התשובה לכותרת המצלצלת של המינגווי בספרו "למי צלצלו הפעמונים". בדמיון לא מפתיע, כאלו הם גם עשרות אלפי המתנדבים – זרם לא נפסק של מוסלמים ומתאסלמים –  המגיעים למרחבי ד"א, א-דולה אל-אסלאמיה (או בשמה הקודם דאעש) דרך תורכיה. הארגון הזה החזיר להם ולכל מוסלמי ברחבי הגלובוס את זהותו, כבודו ואת התקווה הריאלית למימוש החזון הדתי שלו.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
-  אז איך ה- A920 AMOI הסיני החדש
- אחינועם ניני לבניון: "כיפה לא תעשה אותך צדיק"

פיצוץ מגדלי התאומים ב-2001 היה אולי שופר אזהרה, אבל המערב עוד יכול היה להגדיר ולהכיל אותו כפיגוע של ארגון טרור בינ"ל. הקמת דאעש וההכרזה על החליפות בראשות אבו-בכר, היא סיפור אחר לגמרי. נקודת מפנה בקנה מידה היסטורי, בה האסלאם תובע לממש את חייו המקוריים, כחברה דתית, בה שומרים על צניעות ועורפים את ראשי הכופרים. זוהי תביעה שסוני מסורתי ממוצע לא יכול להתנגד לה. היא נשענת על עיקרי האסלאם ובמרכזם הג'יהאד בשם ולמען אללה.
 
צילום: אי.פי.איי
אבו בכר אל בגדדי נושא נאום צילום: אי.פי.איי

הפעלנו הרבה תאים רדומים בצבא העיראקי, הסביר אחד מראשי דאעש את ההצלחה שלהם להשתלט במהירות על חלקים גדולים מהצבא. התאים הללו שתולים כבר 1400 שנה כמו גחלים בוערות בקרב מוסלמים רבים, דאעש הדליק באחת את כולן. הצית את הדמיון והציע חרב חדה להפוך אותו לממשי. שבועת הנאמנות לח'ליף ("ביעה") של קבוצות בניגריה, לוב ובסיני הן רק הסנוניות הגלויות הראשונות, קול הפעמונים עתיק היומין נשמע והעיניים בורקות ממרוקו ועד עיראק כולל סכנין ויפו.

במהלך ההיסטורי הנוכחי, גסאן ואודאי אבו-ג'מאל, יכולים לעבוד כאזרחים מן השורה ב'רמי לוי' או במכולת השכונתית, ולמחרת לעשות את המעשה הדתי המתבקש מהם של שחיטת כופרים, בוודאי את אלו שבנוכחותם ובריבונותם מחללים את אדמת הווקף. הם לא עשו עוול, להפך הם עשו מצווה גדולה, כפי שהיטיבו להסביר קרוביהם בג'אבל מוכאבר. הפרלמנט הירדני חייב לעמוד דקה דומיה לזכרם. 
ישראל כמו המערב ובפרט ארה"ב, צריכים להתמודד עם האסלאם הפוליטי כמו עם האידיאולוגיה הנאצית או כל אידיאולוגיה אחרת שסיכנה את קיומו של העולם החופשי. הגדרתו כדת אינה משנה דבר, להפך.

המשימה הראשונה היא הגדרה מפורטת של מהות הדת המוזכרת בתיקון הראשון של החוקה האמריקאית (freedom of religion), כמו גם זו המצוינת במגילת העצמאות שלנו: דת יכולה להיות אמונה המעודדת קשר עם האלוהים, מעשי צדקה או חיים בצניעות וביושר, לזו מגיעה חופש פולחן מלא במרחב הפרטי, זו היתה המסקנה המוצדקת של הפוריטנים בוגרי הרדיפות באנגליה.  דת שאינה מכירה בשלטון המדינה ובריבונותה, מתנגדת באופן מהותי להסכמה האזרחית המהווה את הבסיס לחברה ומשטר דמוקרטיים ברוח לוק ורוסו וחותרת להשמידה במטרה למזג אותה עם החליפות, אינה תואמת להגדרה הזו. דת כזו או חלקים כאלו של דת כמו באסלאם, צריכים להיות מוקעים מחוץ לחוק, זו לא היתה כוונתם של האבות המייסדים בארה"ב, גם לא של בן גוריון וחבריו. ולא משנה שקוראים לזה דת.

אולי "תורת מכה" של מוחמד נכללת בהגדרה

המקורית, היא כללה בעיקר צדקה, צניעות ודבקות דתית. "תורת מדינה", התקופה שאחרי ההגירה ממכה, זו שהפכה את מוחמד למנהיג מדיני וצבאי והפכה את הרצח השוד והאונס של השיירות היוצאות ממכה למעשים דתיים נעלים, כמו גם את שחיטת השבטים היהודיים במדינה ומחוצה לה, בהחלט אינה בהגדרה הזו. זו אינה דת ראויה, וגם אם היא כזו לדעת מישהו, אבוי אם יינתן לה חופש פעולה במדינה ליברלית.

הפולחן הזה של שחיטת קרבנות אדם בסכיני קצבים וגרזנים, אונס נערות ושוד ברברי של רכוש אחרים, במוסול כמו בהר-נוף, צריך דווקא להיות מוכר כפולחן דתי, הוא אכן כזה באסלאם ויש לו בסיס בקוראן ובחדית', אך היחס החוקתי והמשפטי אליו צריך להיות שונה בתכלית, כולל שלילת אזרחות, סגירת מסגדים וארגונים דתיים המקיימים שיח כזה, ביטול חלקים בתכניות הלימודים, העדר כל סובלנות כלפי הרטוריקה האסלאמית הזאת בתקשורת, במסגדים ובבתי הספר, גרוש בתום ריצוי עונש על עברות מסוג זה, והטלת גופות מרצחים מסוגם של אבו-ג'מאל במקום שהטילו את גופתו של בן לאדן, הרחק בים.

המערב לא יוביל את המערכה הזו, המגמות הפוסט-מודרניות עם החולשות המובנות בתיאולוגיה הנוצרית המקוננות בו, מעקרות אותו מהתמודדות עם זהות דתית מגובשת ועצמת נחישות כמו זו של האסלאם. המקסימום לו הוא מסוגל, זה  לאשר את בניית המסגד בצד מגדלי התאומים החדשים ולא במקומם. ישראל שמבינה דתיות יותר מכל אומה אחרת על הגלובוס, צריכה להוביל את המערכה הזו, הפעמונים בצד שלנו כבר מצלצלים חזק מידי וכואב מידי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמית הלוי

מנכ"ל המכללה למדינאות בירושלים

לכל הטורים של עמית הלוי

עוד ב''דעות''

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים