הגיע הזמן לעבור לבחירות אזוריות
מרכיב אזורי בבחירות יחזק את החיבור בין השלטון לפריפריה. הדור השני של דוברי הרוסית מחפש את זהותו ולא בטוח שיישאר כאן
הדרך ארוכה
הסרט 'בין שמים לחול', שיוקרן בהקרנת בכורה ביום ראשון הקרוב בירושלים, הוא לא הסרט הראשון שמתעד את עקירת יישובי גוש קטיף. החידוש שלו אינו בתיעוד הימים האחרונים של קהילה העומדת לפני פינוי. אף שאחת הדמויות המרכזיות בסרט היא רותי פוגל הי"ד שנרצחה בפיגוע האכזרי באיתמר, וכל משפט שלה מקבל משמעות נוספת, אבל גם הפרט הזה לא הופך את הסרט לייחודי בז'אנר סרטי העקירה. מה שכן מייחד את הסרט הוא חציו השני, שמתעד את התהליכים שעברה קהילת נצרים מהיום שלמחרת הפינוי. תושבי נצרים התלבטו במשך קרוב לחודש בין הקמת יישוב חקלאי חדש בחולות חלוצה, להתיישבות חברתית בעיר אריאל.
בסופו של דבר, כפי שמנסחת אחת הנשים בסרט, המשימות הלאומיות גברו על הרצון לשמר את אחדות הקהילה, והיישוב התפצל בין חלוצה לאריאל. הצלמת נטע שטרנברג ואחותה הבימאית יהודית פסל, עקבו אחרי שני הזרועות של היישוב גם לאחר הפיצול. אופי ההתפתחות של כל אחת משתי הקהילות במקומה החדש ממחיש את עוצמת האידיאליסטיות שמאפיינת את אנשי נצרים. קצת חבל שבחלק האחרון של הסרט, שצולם שש שנים לאחר הפינוי, שתי נשים שהסרט עקב אחריהן בחלקיו הראשונים כבר לא הסכימו לשתף פעולה. ועדיין, כוחו של 'בין שמים לחול' הוא בליווי המתמשך של קהילת נצרים. הבחירה ב"סרט מרתון" שמתעד את תהליך העקירה ככברת דרך ולא כאירוע חד־פעמי, הולמת את האמונה של אנשי נצרים בדרך ארוכה.
דור וחצי
מאתיים דוברי רוסית מהנגב התכנסו ביום ראשון האחרון במוזיאון 'יד ושם' בירושלים. אוטובוסים מקריית גת, מבאר שבע, מנתיבות ומירוחם הביאו אותם לאירוע ייחודי שציין שבעים שנה לניצחון על הנאצים. במרכז האירוע עמד פרויקט 'ילדי המלחמה', שנועד לתעד ולהנחיל לדורות הבאים את ההיסטוריה האישית והמשפחתית של תושבי נתיבות דוברי הרוסית, ניצולי שואה ולוחמים במלחמת העולם השנייה. את הפרויקט יזמה קבוצת מנהיגות צעירה מנתיבות הנושאת את השם 'רו"ח צעירה', (רו"ח - רצון ושינוי חברתי). מדובר בקבוצת צעירים ממשפחות דוברות רוסית המבקשים לשלב את האוכלוסייה הדוברת רוסית במוקדי ההשפעה של העיר.
הקבוצה הוקמה לפני שלוש שנים ביוזמת עמותת 'עתיד במדבר' ומרכז צעירים נתיבות, ובמוקד פעילותה בשנתיים האחרונות עמד פרויקט התיעוד של ניצולי השואה והווטרנים דוברי הרוסית. פרויקט התיעוד נועד גם ליצור חיבור בין־דורי ולהעניק את הכבוד הראוי לאלו ששרדו את המלחמה ובחרו בחיים, אבל מעבר לכך הוא נועד לחזק את זהותם הישראלית והיהודית של הצעירים המתעדים. הקמת קבוצת 'רו"ח צעירה' היא חלק מניסיון רחב יותר לתת מענה לתופעת ה'דור וחצי' בקרב העולים מברית המועצות.
מדובר בילדים ובני נוער שעלו לישראל
הפורום שהוקם על ידי 'עתיד במדבר', מרכז הרצוג ובית הספר 'אימפולס' בבאר שבע, מאגד בתוכו כשלושים ארגונים ועשרה אנשי מקצוע שעובדים עם ישראלים דוברי רוסית. הנתונים המדאיגים שמציג הפורום הם שבקרב עולים בגילאים 18–30, שיעור המשוכנעים ברצונם לחיות בארץ עומד על 50 אחוזים בלבד, לעומת 77 אחוזים בקרב הוותיקים בגילאים אלו. בקרב בני 31–40, שיעור הרוצים להישאר עומד על 46 אחוזים בלבד, לעומת 83 אחוזים בקרב הוותיקים.
נתון מדאיג נוסף הוא שהורים־עולים צעירים מודאגים יותר לגבי עתיד ילדיהם בישראל. בקבוצת בני 31–40, 80 אחוזים מהוותיקים בטוחים ברצונם לגדל את ילדיהם בארץ, לעומת 28 אחוזים בלבד בקרב יוצאי חבר המדינות. מכיוון שהנכונות לרדת מהארץ קשורה למידת ההזדהות עם מדינת ישראל, מטרת הפורום היא לחזק את זהותם היהודית והישראלית של בני ה'דור וחצי' ואת תחושת השייכות שלהם לארץ. חברי הפורום מדגישים את הנחיצות לפעול דווקא כעת, כשבני ה'דור וחצי' הופכים הורים לילדים קטנים. לזהות היהודית־ישראלית שלהם כבר יש השפעה על הדור הבא, הדור השני לעלייה שהם מגדלים בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם