בחירות

רק לא ממשלת שמאל

כיום, כשהשאלה היא אם תקום ממשלה ימנית או ממשלה שתפגע בארץ ישראל, הימין צריך לצאת מהשאננות ולהבין שהוא חייב לעשות ככל יכולתו כדי שלא תקום פה ממשלת שמאל

גדעון דוקוב | 12/12/2014 8:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: בחירות 2015
השמאל צמא לחזור לשלטון. כשהרצוג נתן ללבני את הרוטציה הוא ביטא מצב של מחנה שלם שמוכן למכור גם את אמא שלו כדי לקבל חזרה את ראשות הממשלה. עד איפה הם מוכנים ללכת בשביל זה? אפילו ליברמן, שנתפס בעיניהם כדיקטטור תוקפני מסוכן ופשיסט, כאיש הימין הקיצוני, הפך לשותף לגיטימי ואפילו מחוזר לקראת הקואליציה העתידית. כן, עד שם הם הגיעו.

עוד כותרות ב-nrg:
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- תוצאות הנתיחה: אבו עין סבל מבעיות רפואיות ומת מהתקף לב
- אב הבית: לזמן את שרה נתניהו לעדות

את הלהט הזה שקיים בשמאל קשה היום לראות בימין. קריאות לא ללכת להצביע, קולות שאומרים שעם כזו ממשלת ימין אולי עדיפה כבר ממשלת שמאל. יש מי שנזכרים בממשלות אולמרט וברק ואומרים שבעצם לא היה כל כך נורא, ובמובנים מסוימים אולי אפילו היה טוב יותר. אלא שממשלת שמאל, אם תקום, לא תהיה כמו ממשלת אולמרט או אפילו ברק. זו תהיה ממשלה שחזיר אותנו 20 שנה אחורה, לממשלת רבין. הזיכרון הציבורי קצר, ובדור האינטרנט כל מה שקרה לפני שקמו אתרי החדשות כאילו לא היה, אבל באמצע שנות התשעים קבוצות שלמות בעם נחשבו ל"פרופלורים". הפגנות של עשרות ומאות אלפים לא הובילו להקמת ועדת טרכטנברג, כפי שנתניהו עשה בתגובה למחאה החברתית, אלא זכו לבוז.

מפלגת העבודה של היום מכילה אנשים ורעיונות מהשמאל הקיצוני. עמית סגל חשף לפני כמה חודשים שאת הקמפיין של המפלגה מוביל 'מולד', ארגון שמאל קיצוני שמורכב מבוגרי 'שוברים שתיקה', 'סולידריות שייח' ג'ראח' וחבריהם, שנתמכים בידי הקרן החדשה, שבוז'י הרצוג מכיר אותה ומחובר אליה. אלו יהיו הרעיונות שיובילו את הממשלה שלו, אם תקום. מי שרואה איך סתיו שפיר נאבקת כיום בוועדת הכספים בכל שקל שמנסים להעביר לטובת ההתנחלויות או חיזוק הזהות היהודית, שינסה לדמיין מה היה קורה לו בראש הוועדה לא היה עומד ניסן סלומיאנסקי. אם העבודה תהיה זו שתעניק את ראשות ועדת הכספים לגפני (שבעצמו מקיים קשר הדוק עם אנשי 'מולד'), הוא ימשיך את שיתוף הפעולה הפורה שהיה לו עם שפיר בכנסת הנוכחית.

17 המנדטים של בנט הם בעיניהם מיעוט קיצוני שצריך לדכא. בשביל ממשלת שמאל פינוי התנחלויות הוא לא רק אמצעי במשא ומתן, אלא מטרה בפני עצמה, כפי שיאיר לפיד כתב בטורו הזכור לשמצה.
הבעיה היא שקמפיין "רק לא ביבי" מצליח. הוא אמנם ככל הנראה לא יעביר קולות מימין לשמאל, אבל הוא כן מחלחל לתודעה וגורם להרהורים שניים אצל מצביעי
  ליכוד האם ללכת להצביע, וגם לאיזו בושה מסוימת לומר במרחב הציבורי "אני מצביע נתניהו". ניתוח התוצאות בבחירות 2013 הראה שהשמאל יצא להצביע באחוזים גבוהים, ולעומת זאת הימין נשאר בבית. באזורים המסורתיים של הליכוד נרשם אחוז הצבעה נמוך מהממוצע. האחוזים הנמוכים האלה הם התוצאה של היעדר הלהט שמאפיין כיום את מחנה הימין.

וזו טעות ענקית. נכון, נתניהו לא מושלם. הוא אפילו עשה לא מעט טעויות. ממשלות הימין פעלו פעם אחר פעם באופן מסורס, עם יותר מדי ניסיון לרצות את הצד שלא בחר בהם. המצב הביטחוני לא מזהיר, המצב הכלכלי מעורר דאגות, מחירי הדירות רק ממשיכים לטפס, ואחרי כל ההסברים והתשובות - בסופו של דבר, כראש ממשלה שעמד בראש המערכת, יש לו אחריות גם על זה. יכול להיות שלטובת המחנה הלאומי כדאי שהקדנציה הבאה תהיה האחרונה של בנימין נתניהו.

אבל כיום, כשהשאלה היא אם תקום ממשלה ימנית או ממשלה שתפגע בארץ ישראל, הימין צריך לצאת מהשאננות ולהבין שהוא חייב לעשות ככל יכולתו כדי שלא תקום פה ממשלת שמאל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גדעון דוקוב

צילום:

עורך דף הבית של nrg ועיתונאי במקור ראשון

לכל הטורים של גדעון דוקוב

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק