לבני תתקע להרצוג סכין בגב, בדיוק כמו לאולמרט
היא עשתה את זה גם לנתניהו – הראשון שנתן לה צ'אנס בפוליטיקה. האובססיה לראשות הממשלה היא הדבר היחיד שלנגד עיניה. בדרך היא תדרוס הכל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהתחשב בכך שדיין הוא יריב אידיאולוגי היה אפשר לצפות שתאמר, "תשמע לא הייתה לי ברירה אז קפצתי לסירה של ביבי"; או "דני, מתוך הממשלה, אאבק בכם", או משהו דומה. אבל לבני קרנה רק את "חזרתי לעניינים" ובמבט-על על הקריירה שלה, שלוש המילים האלה בעצם מסבירות הכל. הן ורק הן, המנוע הפוליטי שלה. אין אידיאולוגיה. אין השקפת עולם. יש רק שגעון גדלות ובדרך כל המטרות כשרות.
מי שנכנסה לפוליטיקה כימנית שאינה ישנה בלילה בגלל הסכמי אוסלו, הפכה להיות הסניגורית הגדולה שלהם; מי שעשתה עבודה זוטרה במוסד לא היססה לשאת לשווא את שם הארגון רק כדי להתקדם פוליטית (הסיסמא הראשונה שלה הייתה 'ציפי לבני – שם שהוא מוסד'); מי שקראה לאולמרט להתפטר בגלל מלחמת לבנון חזרה בה כשראתה שלא תוכל להחליפו; מי שהציגה את עצמה כ"מיסיס קלין" המשיכה לעמוד לצדו של אולמרט גם כשהתיקים נגדו נערמו; מי שעשתה קריירה ממלחמה אישית בנתניהו ("או ציפי או ביבי") קפצה במהירות שיא לעגלתו, וכך הלאה והלאה.
לא מפסיקה לזגזג. ציפי לבני
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אין צורך להזכיר שוב את הדילוג התזזיתי של לבני בין מפלגות: הליכוד, קדימה, התנועה, העבודה. כן צריך לומר שבכל צומת לא היססה להחריב את ביתה הפוליטי בגלל האינטרס הצר שלה. כך היה כשפרשה עם אריק שרון והרסה את הליכוד – המפלגה ההיסטורית בה היה חבר אביה. כך היה כשנטשה את קדימה כי תוצאות הבחירות הפנימיות לא התאימו לה. כך כמובן כשהקימה ופירקה את הפיקציה הפוליטית שנקראת 'התנועה'.
ניחא אם ב-15 שנותיה בצמרת, לבני הייתה תורמת לעם ישראל תרומה חיובית. למרבה הצער אין כזו. כשרת חוץ, עיצבה את החלטת מועצת הביטחון 1701, זו שבמסגרתה שודרג חיזבאללה למעמד אחד הצבאות הגדולים בעולם. התנהלותה בתוך משרד החוץ הייתה כל כך מתנשאת, עד שבטקס הפרידה העובדים הטיחו בה בפנים, "ברוך שפטרנו" – מעמד שספק אם נראה כמותו אי פעם בישראל. רבים מאלה שעבדו עם לבני לאורך השנים, מדברים אף הם על קור וניכור.
משפט המפתח המסגיר עד כמה מקיאוולית לבני, מובלט באתר הפרטי שלה: "ביקשתי להביא למדינת ישראל פוליטיקה אחרת,
בשעה שהמחנה האידיאולוגי עליו טיפסה, נאבק על חייו, לבני מרוכזת בנתיבי פריצה ללשכה ברחוב קפלן. זה ורק זה מה שמניע אותה. לי אין ספק שבוז'י הרצוג יתחרט על ההסכם עם לבני. "הכניס צרתו לביתו", קראו חכמים למי שנושא אשה שנייה, ולא במקרה השתמשו במינוח "צרה". לבני תתקע להרצוג סכין בגב, בדיוק כפי שעשתה לאולמרט ולנתניהו – הראשון שנתן לה צ'אנס בפוליטיקה. האובססיה לראשות הממשלה היא הדבר היחיד שלנגד עיניה. בדרך היא תדרוס הכל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם