הבית היהודי: לא לאיחוד בכל מחיר
לפני ההכרעה בדבר אחדות, טוב יהיה אם בנט יזכור את אלי בן דהן ואת החלטתו להתמודד בפריימריז. אסור להביא הסכם אחדות שייצור תחושה של כניעה שאין בה שום יתרון אלקטוראלי
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- "הירי על השגרירות הישראלית - מכשול לשלום"
- לבני תתקע להרצוג סכין בגב, בדיוק כמו לאולמרט
הדיווחים מהמשא ומתן בין הבית היהודי לתקומה מבחינים בין המחלוקת על שריון המקומות לנציגי תקומה שיהיו פטורים מהפריימריז, לבין המחלוקות האידיאולוגיות לכאורה בין שתי המפלגות. אמנם בציונות הדתית ניכרות מחלוקות עמוקות שהחלוקה בין הבית היהודי לתקומה משקפות במידה מסוימת. אולם בהקשר המוגדר של הפריימריז, המחלוקת האמתית היחידה והרלוונטית היא בנוגע לשריון מקומות לתקומה. האידיאולוגיה כאן היא כסות בלבד. ההטעיה היא במצג השווא שתקומה מחזיקה לכאורה בנכס "אחדות" והבית היהודי צריכה לשלם במנדטים מוחשיים.
כיצד ניתן להוכיח שהכול ממוקד בשריון מקומות ולא באידיאולוגיה? נדמיין לרגע שנפתלי בנט מודיע שלטובת "האחדות" בציונות הדתית הוא יגלה נדיבות יוצאת דופן וישריין לתקומה רבע מהמקומות הריאליים, נציג בכל רביעייה, חמישה נציגים בעשרים המקומות הראשונים. שאלה: בתוך כמה דקות ייפתרו המחלוקות האידיאולוגיות? תשובה: חמש דקות לאחר מילוי דרישות היתר המופרזות של תקומה יישמעו הצהרות אחדות מפוצצות. הדיון בכל המחלוקות יידחה, יידחק ויישכח מיד. אבל אל דאגה, המחלוקות יתפרצו בקדנציה הבאה בדיוק כמו שהתפרצו בשנתיים האחרונות: עיינו ערך הבחירות לרבנות הראשית.
יתר על כן, בסוף השבוע הודיע נציג תקומה, הרב אלי בן דהן, על החלטתו להתמודד בפריימריז ובכך שמט את הבסיס מתחת לכל טיעון אפשרי של תקומה. יש לברך את הרב אלי בן דהן, שלמרות בחירתו במסגרת תקומה, אינו חושש להצטרף למהלך של המפקד ולהתמודד בפריימריז שאינם קלים בכל הנוגע למאמץ ולמשאבים הנדרשים להתמודדות. בן דהן מאתגר באופן בולט את שאלת ההצדקה לקיומה העצמאי של תקומה בכלל, ולכך שאנשיה לא מתמודדים בפריימריז במיוחד.
במה, לדוגמה, שונה בן דהן מאורי אריאל או אורית סטרוק? שני האחרונים מוכרים היטב לא רק בציונות הדתית אלא בציבור בכללותו. הם גם מוערכים על פעילותם בקרב לא מעט קבוצות, גם אם יש וויכוח על עמדותיהם. רמת החשיפה הציבורית שלהם גבוהה מאוד. אורי אריאל, זכה לחשיפה גבוהה במיוחד על רקע היותו שר הבינוי והשיכון. רמת חשיפה גבוהה היא יתרון עצום בפריימריז המתקיימים בהתראה קצרה.
המפקד שנפתח היום למשך שבועיים
רבים מתומכי האחדות בציונות הדתית מנופפים בטענה בדבר הכוח האלקטוראלי שהיא מייצרת. טיעון זה מחייב התייחסות נרחבת וכאן נסתפק רק בהערה על אפשרות אחרת: ייתכן שציונים דתיים רבים לא תמכו בפעם הקודמת בבית היהודי דווקא בגלל שיתוף הפעולה עם תקומה. תיאוריית הקיזוז טוענת שכמות הקולות שהבית היהודי תפסיד לכאורה בגלל הפיצול, יוחזרו בהדרגה במהלך מערכת הבחירות על ידי אוכלוסיות אחרות שתקומה דווקא מפריעה להן.
ממש לפני ההכרעה בדבר האחדות הפוליטית, טוב יהיה אם בנט יזכור את אלי בן דהן ואת החלטתו להתמודד בפריימריז. אם יזכור זאת, הוא יביא בפני הבוחרים הסכם אחדות סביר שלא יוצר בקרב רבים תחושה של כניעה שאין בה שום יתרון אלקטוראלי. ואם לא יביא הסכם, אין מה לדאוג, ייתכן שזה עדיף לבית היהודי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם