האמריקאים ינסו לסחוט את ישראל בתמורה לווטו
הפלסטינים שוב דוהרים למועצת הביטחון בבקשה שיכירו במדינה פלסטינית אך ארה"ב מסרבת להכריז כי תתמוך בישראל. בסופו של דבר קשה להאמין שהם לא יעשו זאת אך בינתיים אובמה מייצר אין סוף משברים כדי לסלק את נתניהו
עוד כותרות ב-nrg:
-השיטה של כחלון: כך תורכב הרשימה לכנסת
-סקר: הפער בין נתניהו להרצוג שוב מתרחב
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
נראה שמה שקרה בדרך, אלו הבחירות בישראל. כולם רוצים להשתתף בבחירות בישראל, בייחוד אבו מאזן והנשיא ברק אובמה. הפתרון הרי לתסבוכת המדינית שכביכול נוצרה ומאיימת שוב על ישראל במועצת הביטחון הוא הרי מאוד פשוט.

ארצות הברית צריכה להטיל וטו על כל החלטה שמגלמת בתוכה לוח זמנים לנסיגה לקווי 67' בתוך שנתיים. אל"ף, זה סותר את החלטה 242. אם זוכרים את החלטות האו"ם ומועצת הביטחון מלפני 65 שנה ויותר, אפשר לזכור גם החלטות מלפני 47 שנים. בי"ת, יש כבר הסכמים והפלסטינים ועוזריהם האירופים לא יכולים להחליט על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים שלא במסגרת משא ומתן ללא תנאים.
אז למה האמריקאים לא גודעים את כל המהומה המדינית הזאת באיבה? התשובה היא, שאובמה חושש שחס וחלילה המשבר המדיני יברח לו מהידיים. הוא זקוק למשבר מדיני מתגלגל, תמידי, בלתי פוסק. יש בישראל מי שכבר דוחקים בממשלה שתחלץ את ארצות הברית ממצוקתה. היא נורא רוצה לגבש קואליציה נגד עורפי הראשים מהמדינה האסלאמית ורק הישראלים האלה ששומרים על הביטחון והסדר בארץ הקודש מפריעים להם.
אובמה לא זקוק לעזרה. או יותר נכון הוא זקוק לעזרה, אבל אחרת מישראל. הוא זקוק לעזרה ממנהיגי האופוזיציה ומעם ישראל כדי שיסלקו את המכשול הגדול לסדר החדש במזרח התיכון, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
אובמה מייצר אין סוף משברים על כלום כדי לסלק את נתניהו משום שהוא מתעקש על האינטרסים הבסיסיים ביותר של ישראל לבטחון עתידה. הדיווחים בינתיים הם, שארצות הברית מתלבטת ועדיין אינה יודעת מה תעשה והאם תטיל וטו על ההחלטה במועצת הביטחון שיגישו הפלסטינים.
קשה להאמין שהאמריקאים לא יטילו וטו על ההחלטה הפרו פלסטינית; בשנה שעברה התנהל משא ומתן שבו ישראל קיבלה פחות או יותר את הצעותיו של מזכיר המדינה קרי, והיה זה אבו מאזן שהסתלק מהמשא ומתן ודחה על הסף את ההצעות. האם האמריקאים יתגמלו את הפלסטינים על הסרבנות שלהם בכך, שיאפשרו מהלך חד צדדי במועצת הביטחון שיוביל בהמשך גם לסנקציות על ישראל? לא נראה הגיוני.
האמריקאים ינסו לסחוט מישראל איזו תמורה בעד הווטו. לא ברור מה ראש הממשלה יכול לתת להם. לכאורה הם היו רוצים שראש הממשלה יעזור להם בניסוח הצעת פשרה במועצת הביטחון כך שלא ייאלצו להטיל וטו. אבל ראש הממשלה לא יכול להתחיל במשחק הזה, כי אין לו סוף. אבו מאזן מצדו חייב להראות פעילות, אז הוא מחליט שוב ללכת למועצת הביטחון כדי שלא יתקבל הרושם שנכנע ללחצים ולא עשה שום שריר מדיני משך שנה שלמה.

כמובן, שבמבט אובייקטיבי כל הסחרחורת המדינית הזאת נראית חסרת הגיון. לאירופים יש בעיות הולכות ומצטברות עם מוסלמים קיצונים;
אלפי מחבלים מפס הייצור האירופי נוסעים לסוריה ועיראק כדי לתרום את החינוך האירופי שקיבלו למפעל הרצח ההמוני, אבל האירופים בכל זאת מרגישים מלאי ביטחון עצמי מוסרי וחופשיים להכיר במדינה פלסטינית. עוד מדינה ערבית שלא קיימת ולא תתקיים. זאת כאשר יש דיווחים על התעצמות התמיכה בדאע"ש בירדן דוקא. משם ישראל לא יכולה לסגת. הרי ברור שאם באמת צה"ל יסוג מיו"ש והבקעה תמלא הארץ דאע"ש וחמאס.
אז זה לא יקרה. נשאר רק הצד המכוער של תמיכת גדולי אנשי הרוח בישראל בהחלטות הפרלמנטים האירופים להכיר במדינה פלסטינית. להכרה אין משמעות, זוהי רק רוח גבית לטרור נגד ישראל ולצונאמי של אלימות אנטישמית על אדמת אירופה. באדיבות עמוס עוז, א.ב יהושע, דוד גרוסמן ומיטב זוכי פרס ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg