חסרה סאטירה? בקרוב יחלו שידורי התעמולה
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת שעברה מתח ביקורת נוקבת על המשך שידורי תעמולת הבחירות, אבל הכנסת התעצלה לבטל אותם
עוד כותרות ב-nrg:
• חשיפה: הברית הסודית שתביא את ליברמן לראשות הממשלה
• הבית היהודי: לא לאיחוד עם הליכוד, לתקוף את ליברמן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחרי שבמערכת הפתיחה של הבחירות חווינו כבר מסיבות עיתונאים דרמטיות, איחודים ופילוגים רוויי פתוס בשידור חי, צפוי לנו במערכות המתקדמות יותר המחזה המגוחך מכול – תשדירי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה. הם אמורים להתחיל כשבועיים לפני 17 במארס, יום הבוחר, ולתפוס זמן שידור נרחב. אם לפעמים מלינים פה כי "חסרה לנו סאטירה טובה" בטלוויזיה, תשדירי התעמולה המוקרנים לפי חוק עתידים למלא זמנית את המחסור. מפיקיהם, הפועלים תחת פיקוח של פוליטרוקים, נציגי המפלגות, מוציאים תחת ידיהם מוצר שידור אנכרוניסטי, בחירות של פעם.
לפי מחקרים שנעשו בעבר, הצפייה בתשדירי התעמולה רק הולכת ופוחתת מבחירות לבחירות. השפעתם על הבוחר שולית. הצופה הממוצע חש מיד שעובדים עליו במקרה הטוב, ומשקרים לו בפנים במקרה הרע.
תעמולת בחירות. הצפייה בתשדירי התעמולה רק הולכת ופוחתת
הטיעון העיקרי למען המשך השידורים הללו הוא השוויון: כל מפלגה, קטנה כגדולה, זכאית להציג את עמדותיה ללא תיווך עיתונאי. לכן הרוח הנושבת ממשדרים אלה אומרת ש"כך אנו נראים נטו, ולא בעיני יריבינו". הבעיה היא שאלו תשדירים המופקים מטעם, תכניהם הם חצאי אמיתות וסיסמאות מופרכות, ובתוך המפלגות עצמן מתפתחות מריבות על הזכות להופיע מאופרים בתשדירים. מפיקי התשדירים מתאמצים לאפר את המפלגה עצמה, למחוק קמטים ופצעונים, ליישר קמטים, לסתום סדקים, לייפות את המציאות, ובקיצור – לשטות בבוחר. הנחת היסוד של התשדירים אומרת שהציבור האוויל אינו מסוגל להבחין בכך, אך זו כמובן הנחה מוטעית. תשדירי התעמולה שקופים להחריד.
עוד לא דיברנו גם על העלות התקציבית של תעשיית התשדירים: הפקה טלוויזיונית - כל הפקה - עולה ממון רב. במקרה הזה היא עולה לנו כסף רב, כי הרי היא באה מהתקציב הממלכתי של מימון המפלגות. הנהנים היחידים מכך הן חברות ההפקה הפרטיות, ואולי גם הפוליטיקאים שהתמזל מזלם להתייצב מול המצלמה ולנאום לאומה.
חבל על הכסף, חבל על הזמן. אמצעי התקשורת, ההולכים ומתרבים, מספקים כמויות עצומות של מידע מגוון - אמנם לפעמים מידע מוטה - כדי לצייד את המצביע בכל המידע הנחוץ לו לפני שיחליט איזה פתק לשים בקלפי. הוא לא זקוק לתשדירים. יש לו יכולת לברור את המוץ מהתבן ולקבל הכרעה מושכלת מאחורי פרגוד הקלפי.
יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת היוצאת, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, מתח ביקורת קשה על החוק המחייב את שידורי התעמולה. וכך כתב בדו"ח המסכם את פועלו: "האם לא עבר זמנם של תשדירי התעמולה, שאפילו שמם מזכירים מקומות אחרים ותקופות אחרות?" עד כדי כך. ברוח זו התבטאו גם עמיתיו בדימוס, אליהו מצא ומישאל חשין.
אבל הכנסת, כמה חבל, לא נקפה אצבע כדי לשנות את החוק. בזמן שנותר עד לבחירות היא כבר לא תספיק לעשות זאת. לפיכך, בעוד שבועות אחדים שוב צפויים לנו שבועיים של תשדירים יקרים שמעט מאוד אזרחים יצפו בהם. מלחמת התעמולה האמיתית תתנהל בפייסבוק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם