"ריאיון סוף": האכזבה האמיתית היא מסוני
אפשר להבין את הזעם של הצפון קוריאנים. גם הישראלים לא היו צוחקים אם מישהו היה מביים סרט שבו הורגים את ראש ממשלתם. דווקא חברת ההפקה הוכיחה שאין לה הומור או דמיון
עוד כותרות ב-nrg:
• דאעש הודיע: מאמצים לשורותינו את היורה בסידני
• שישי ישראלי: גם חובשי כיפה צריכים להיעלב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"ראיון סוף" עם סת' רוגן וג'יימס פרנקו הוא קומדיה וולגרית חביבה, עם ערכי הפקה מעולים וכתיבה גסה, שברגעים מסוימים משעממת וברגעים אחרים מכריחה את הצופה להביט במסך. זה בשום אופן לא הסרט שבשבילו נכתב התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, המציב את חופש הביטוי בראש ערכיה הבלתי ניתנים למחיקה של האומה האמריקנית. אבל זה העניין בחופש הביטוי, בעצם.
אם קים ג'ונג און היה איש המערב, יועצי התקשורת שלו היו מכים את עצמם על התגובה ההיסטרית של החודשים האחרונים. זה בסך הכול סרט, הם היו מסבירים לבוס. התלונה באו"ם רק סיפקה להפקה יחסי ציבור נוספים, המתקפה נגד ענקית הבידור סוני רק הגדירה את דמות הרודן כחד-ממדית.
אם קים ג'ונג און היה איש המערב, אולי הוא היה מזמין את שני כוכבי הסרט להגיע להקרנת בכורה של הסרט בפיונג-יאנג, וזוכה בנקודות על חוש ההומור. אבל קים איננו איש המערב, ולכן הוא לא חיבק את הסרט. מצד שני, קים איננו איש המערב, ולכן הסרט הזה לא באמת יערער את אדני רודנותו.
יום אחד יעשו סרט שבו רוצחים את ראש ממשלת ישראל, יהא אשר יהא באותה עת. היום הזה לא רחוק: השנאה לישראל בעולם הולכת וגוברת, ואין ספק שההתייחסות לישראל במקומות מסוימים בארה"ב ובאירופה, שלא לדבר על כל העולם הערבי, אינה שונה במיוחד מההתייחסות לרודן צפון קוריאה. וכשיעשו את הסרט הזה, קומדיה שבה רוצחים את ראש ממשלת ישראל וכל הקהל צוחק, אני אתעצבן.
אני אתעצבן כי אני חי במדינת ישראל, זה ראש הממשלה שלי, ולא יפה לצחוק על רציחתו של ראש מדינה, ובפרט מדינה ריבונית, דמוקרטית, מתפקדת. אם הסרט יופק באולפן הוליוודי גדול, אני אחרים את האולפן הזה ואת השחקנים שישתתפו בסרט.
אז כן, אני מבין את הצפון קוריאנים, אלא שההבדל הוא כמובן שהמנהיג שלהם הוא דיקטטור רצחני שמבצע פשעים נגד האנושות על העם שלו עצמו, ואילו ראש ממשלה ישראלי - ובאמת, יהא אשר יהא - יהיה תמיד נבחר העם באופן דמוקרטי, מגובה או מוגבל בידי בתי המשפט ובידי הכנסת, וכן הלאה.
אם לא, זאת לא תהיה ממש מדינת ישראל, ואני בהחלט חושב שאבחין בכך ואשנה את תגובתי לסרט ההתנקשות הבדיוני בראש הממשלה שלי. אבל מבחינת אנשים רבים בעולם, אחרי עשורים של תעמולה ערבית עיקשת, אין הבדל גדול בין ממשלת ישראל ובין הקבינט של צפון קוריאה, שמונהג בידי היטלר מודרני, אדם שמקים מחנות ריכוז במדינה שעצם קיומה הוא בושה לעולם המערבי וכתם על מצפון האנושות.
אז אין לי בעיה עם הסרט, אבל אני מבין גם את הזעם מצד הצפון-קוריאנים. ובכל זאת, טוב שהסרט מסתיים במותו של קים. הקומדיה לא מנקה את שמו של הרודן, ומתייחסת אליו אחרי הכול באופן ריאליסטי יחסית, ולא לגמרי שוברת את הגבולות בהתייחסות לרודן כאל דמות קומית בלבד.
אבל צפון קוריאה בצד. את התגובה שלה היה אפשר לצפות ואין מה להתווכח איתה. ערכיה חסרי קשר למערב. הכי מאכזבת אותי, בתום החודש הסוער הזה, היא חברת סוני.
אם ארגון ההאקרים 'גרדיאנס אוף פיס' באמת קיים, חבל. חבל, כי סוני היו צריכים להמציא אותו. הסרטים של רוגן ופרנקו נחמדים ועושים כסף, אבל אם רוצים להפוך אחד מהם לחד-פעמי צריך להקים הפקה קטנה סביבו. למשל, להתקשר לבוסית של סוני ולבקש ממנה לנסח כמה תכתובות מייל חצופות במיוחד וקורעות מצחוק, כמובן בשיתוף הטאלנטים הקשורים לאולפנים בחוזה, ו"להדליף" אותם לתקשורת באמצעות קבוצה האקרים מומצאת.
אבל סוני, מה לעשות, היא עסק למטרות רווח, וכמו כל עסק היא דיקטטורה שנשלטת בידי אנשים בלי חוש הומור. העולם הוא לא מקום שבו קים יכול לצחוק על רציחתו בידי מנחה טוק-שואו אמריקני בדיוני, וסוני לא יכולים לבנות מתיחה מורכבת ואלגנטית כדי לקדם סרט שלהם.
אולי כדאי פשוט לחזור לסרטונים המביכים של הפוליטיקאים שלנו, שמנסים להתלוצץ תוך כדי שהם מקוששים קולות. זו לפחות עדות לכך שהם עדיפים על פני רודנים אסייתים מרושעים ועסקים נטולי חוש לאירוניה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם