קווים לדמותו של המערכניק המצוי
עד היום ניתחו המומחים רק את אופיו של איש הליכוד המצוי, ה"צ'חצ'ח", ה"אספסוף" שהולך כעיוור אחר מנהיגו. התנדבתי לעשות את המלאכה ההפוכה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- המפלה של פייגלין: סופה של ההשתלטות העוינת
- דיווח: שר החוץ נפגש עם דחלאן בפאריז
הליכוד מעולם לא החליף ראש, מעולם לא קרה בתולדות הליכוד שמועמד כלשהו הביס את ראש המפלגה בבחירות פנימיות. זאת, בניגוד למפלגת העבודה (המערך, ישראל אחת, או כל שם אחר וכל שום וחניכה שהיה לה בשנים האחרונות), שבה מחליפים את ראש המפלגה כל שנתיים-שלוש, כשנמאס למפלגה מהמועמד הישן והכושל ולכן הם מעיפים אותו לכל הרוחות וממנים במקומו שם אחר חדש ונוצץ - שגם הוא יושלך מכיסאו אחר כבוד אחרי שנתיים-שלוש לטובת מועמד חדש ונוצץ אחר.
רבים כבר כתבו על התכונה הליכודניקית הזאת, ועוד רבות ייכתב עליה. זו תכונה העומדת בעוכריה של המפלגה: הנאמנות העיוורת למנהיג, הגובלת בפולחן אישיות, מאפשרת לו לגנוב את הצלחות המפלגה ולמרוד באידיאלים שלמענם נבחר. זה כמובן לא מתאפשר במפלגת העבודה, שבה ממילא מחכים למנהיג בסיבוב ורק מייחלים לאיזה תירוץ כדי להעיף אותו.
מומחים שונים מנתחים את הכשל הפסיכולוגי הזה, המאפיין את הליכודניק המצוי. לא מן הנמנע שבשיחות סגורות ושלא לציטוט הם תולים את הכשל הזה בחינוך המקובל בעדה שבה גדל הליכודניק, שבה אוהבים להעריץ.
אלא שאיש לא חושב שאולי כדאי לנתח גם את הכשל הפסיכולוגי של איש מפלגת העבודה המצוי. הרי מדוע שיהיה קיים צורך לנתח אותם? כידוע, אנשי מפלגת העבודה הם בני אדם נורמליים ונורמטיביים, בעוד שהליכודניקים הם תופעה פסיכולוגית. לכן, אין צורך לנתח את אישיותו הפסיכולוגית של איש מפלגת העבודה - הליכודניק המצוי אוהב להעריץ, בעוד שהמערכניק המצוי הוא פשוט אדם חושב. הליכודניק העיוור והפרימיטיבי הולך אחרי המנהיג כמו עדר, ואילו המערכניק מהרהר בראשו.
אז זהו, שלא: אם הליכודניק חונך לאהוב את המנהיג בלי לחשוב, הרי שהמערכניק חונך לשנוא בלי לחשוב. גם הוא מצפה לאיזה מנהיג כול-יכול שאפשר ללכת אחריו כעיוור. אבל מכיוון שמנהיג כזה אינו בנמצא, מצליח המערכניק להתלהב רק מסיסמה שלילית – "רק לא ביבי", לדוגמה. לא שיש לו בעיה לאהוב מישהו, אלא שהמועמד פשוט טרם נמצא. בינתיים מחליפים ראש מפלגה בכל שנתיים, משום שראש מפלגה אינו חתונה, כמובן. הוא לא כמו האישה, שהמערכניק המצוי לא יחליף אותה – כלומר, אחרי שימצא את זו שמתאימה באמת.
לכן מצפה המערכניק שיופיע מנהיג
ומי אמר שטעיתם? אולי הפסדתם בבחירות פשוט מפני שהעם מעדיף את דרכו של הליכוד? זה לא בגללכם, זה פשוט בגלל העם. ובכן, זו תשובה לא מספקת. כידוע, אנחנו בני אדם, בעוד שהליכוד הם סתם "צ'חצ'חים", "אספסוף" או כל פנינה אחרת. אם הרועה לא מצליח להשתלט על הבהמות, לא מאשימים את הבהמות - מחליפים את הרועה.
עד כאן ניתוח פסיכולוגי בגרוש לדמותו של איש מפלגת העבודה המצוי. עד היום ניתחו רק את הליכודניקים, ולכן נאלצתי לעשות את הניתוח הזה בעצמי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם