
תעמולת בחירות 2015: פוליטיקה של לייקים
פני הכנסת כפני הפייסבוק וכשדעת הקהל מעוצבת על פי טרנדים וסטטוסים, אין פלא שגם הפוליטיקאים שלנו מחליפים עשייה פרלמנטרית ביוזמות פופוליסטיות. העיקר להיות ויראליים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"פייסבוק זה הכי 2013. בבחירות 2015 הדברים המעניינים באמת קורים בוואטסאפ", כתב השבוע אחד שהיה פעם שר האוצר, יאיר לפיד קוראים לו.
אז ככה הולכות להיראות הבחירות שלנו: בנט מתחפש להיפסטר, דני דנון משחק אותה שריף, יאיר לפיד מפיץ סרטונים בוואטסאפ וציפי לבני מתראיינת בסלפי. מקסימום אמנות, מינימום מסרים.
מה המצע שלהם? כיצד הם מתכננים לשנות את פני החברה? זה כבר הרבה פחות חשוב. תסתכלו עליהם ותראו אותנו, כי החבר'ה האלה לא נולדו מגניבים. הם בונים את הקמפיין שלהם לפי הצורה שבה הם חושבים שאנחנו רוצים לראות אותם: מצחיקים, מקוריים, ויראליים.
פעם היינו מתכנסים בסלון מול תשדירי בחירות. הם אמנם היו קלישאתיים להחריד ועשויים רע, אבל לפחות הוגבלו לשלושה שבועות בלבד, ומרבית העבודה נעשתה בשטח, היכן שיש מפגש בלתי אמצעי והחלפת דעות. היום התשדירים מתחילים ברגע שמוכרזות בחירות, ומאותו רגע כל הפיד ואשתו פותחים בתחרות בלתי נגמרת של סרטוני "מי הכי מגניב ויורד אל העם".
הפוליטיקה החדשה היא פוליטיקה של ניו מדיה. פוליטיקה של לייקים ושרים וסיסמאות נבובות. פוליטיקה של ח"כים שמעלים תמונות של הילדים שלהם מחופשים, והן זוכות ליותר התייחסות מהצעת החוק האחרונה שפרסמו. פוליטיקה של צעירים חסרי ניסיון שלא לגמרי מבינים את גודל מעמדם ואת האחריות הציבורית שיש להם.
מילא אם זה היה נגמר רק בקמפיין, ואחר כך כולם היו חוזרים לתת עבודה במסדרונות הכנסת. אבל זה לא נגמר שם, כי הפוליטיקה החדשה מסתמכת על מצביעים חדשים ועל קולו של דור הטרנדים שמקים ומפיל מפלגות, והיא גוררת אחריה מדיניות שלמה של הצעות חוק אופנתיות כמו "מע"מ אפס" למשל - רעיון שרוב הכלכלנים התנגדו לו אבל למי אכפת, העיקר שירוץ טוב ברשת.
"קודם אנחנו מעצבים בניינים, אחר כך הבניינים מעצבים אותנו", אמר פעם וינסטון צ'רצ'יל. אנחנו רוצים להאמין שברשתות החברתיות מתנהל לו עולם אלטרנטיבי משלו, ושהוא לא דולף למציאות, היכן שמתקיימות ההכרעות החשובות באמת.
פני הכנסת כפני הפייסבוק. וכשדעת הקהל מעוצבת על פי טרנדים וסטטוסים מצייצים, אין פלא שגם הפוליטיקאים שלנו מתקשרים איתנו באופן דומה ומחליפים עשייה פרלמנטרית נחוצה ביוזמות פופוליסטיות.
לא יודעת מה אתכם, אבל אותי לא מעניין אם הנציגים שלי בכנסת יהיו מגניבים. מצדי שיהיו אפרוריים ויבשים, עם פסוריאזיס ברגליים וטעם אופנתי גרוע, אבל שיעשו מה שצריך.
בחירות 2015. כי "אין לנו מושג מהן עמדותיו של המועמד אבל נצביע לו כי הוא הכי פחות סחי", היה ארוך מדי. עולב עולבי שמיים.