הרוח עזבה את סיעת הבית היהודי

בכניסתם של מועמדים כמו ינון מגל לרשימת הבית היהודי יש משב רוח מרענן שצפוי למשוך מצביעים נוספים. אבל במקביל, דווקא המצביעים המסורתיים יעזבו את המפלגה שמוותרת על חלק מעקרונותיה האידיאולוגיים

אסף גולן | 5/1/2015 11:02

הצטרפותו של העיתונאי ינון מגל למפלגת הבית היהודי בשבוע שעבר מהווה הוכחה נוספת ליכולת המנהיגות של נפתלי בנט יו"ר המפלגה, ולגובה הפוליטי שהוא מכוון אליו. ככל שעובר הזמן מתברר כי בבית היהודי מתכנסת נבחרת חלומות אמיתית שיכולה להיות אלטרנטיבה לתנועת הליכוד תוך כדי הפיכתה לתנועת שלטון. איילת שקד, אורי אורבך, ינון מגל ודמויות נוצצות נוספות קורצות לא רק למצביע הימני-דתי הרגיל, אלא לכל קשת המצביעים שמימין למפלגת העבודה.

עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- סערת בנט: הטור שחשף את מעורבותו בכפר כנא
- מנהיג מפלגה צ'כי: "קחו חזיר וטיילו סמוך למסגד"

למרבה הצער זו גם הסיבה שדתיים-לאומיים רבים לא יצביעו בבחירות הללו לסיעת הבית היהודי, שהייתה ביתם ההיסטורי והמסורתי במשך שנים רבות. פתיחת הרשימה לגורמים מסורתיים וחילוניים באה על חשבון האידיאולוגיה הצרופה שלה ועל מסירות הנפש המוחלטת לתורה שאמורה להיות למפלגה אידיאולוגית דתית. מסירות הנפש לערכי הקודש, שאמורה להנחות את המפלגה, אבדה לחלוטין בתוך פתיחתה והכנסת גורמים אחרים לתוכה.

לקבוצה משמעותית בתוך הציונות הדתית, בעיקר בוגרי ישיבות, חשובה ההצבעה לגוף אידיאולוגי קשוח, גם אם קטן מבחינת מנדטים, ולא רק מפלגת שלטון שיש קשר עמום בינה לבין עולמם הרוחני. אין בדברים אלו כדי לגרוע מכוונותיהם הטובות של אנשי הבית היהודי: תורת ישראל חשובה להם, ארץ ישראל חשובה להם וברור שהעם בישראל חשוב להם מאוד.

אבל החשיבות הזו בסיעת הבית היהודי כיום היא חלק ממכלול שלם של דרך חיים רחבה יותר, ולא עקרונות מנחים מוחלטים שעליהם מושתת הכול. במילים אחרות, בתוך הציונות הדתית יש קהל גדול שמבחינתו הפוליטיקה היא כלי למימושו של חזון

רוחני רדיקלי של תיקון עולם במלכות ש-די. כל ניהול של ריאל פוליטיקה מוכפף אצלם כעיקרון לעולם רוח גדול יותר, שעומד ביסוד מדינת ישראל כממשות אורגנית קיימת.

בנקודה זו אנשי הבית היהודי נמצאים במקום אחר. אצלם, לכל אחד ברמה כזו או אחרת, תורת ישראל היא חלק מהחיים, ולא הגדרת היסוד של החיים.

זו הסיבה שבגינה קבוצה דתית-לאומית גדולה זו, מעולם לא שקלה לפעול לאיחוד עם תנועת הליכוד, למרות הסימפטיה הרבה שהייתה להם למפלגה.

לכן ברור שציבור זה ישמח אם מפלגת הבית היהודי תתחזק בבחירות הקרובות. גם במקרה של איחוד עם הליכוד, כשנפתלי בנט מסומן כיורש של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יוסר בפניו הכובע. אבל עם השמחה יהיה גם עצב רב. יהיה עצב על תנועה רוחנית שלמה, תנועת המזרחי, שנעלמה מהעולם. נבלעה בתוך הרצון של רוב בוחריה להפוך למפלגה כל ישראלית, כשהמחיר הוא ויתור על האידיאולוגיה הצרופה. ויתור על הקריאה לתיקון עולם במלכות ש-די, לא רק כציטוט של סוף התפילה, אלא כעיקרון יסוד מכונן של החיים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

הוסף תגובה

הגיבו