לתת יד לאירופה הנוצרית
כמי שנושאת את זכר קורבנות השואה, על מדינת ישראל לתת לאירופה גב וכתף חד-משמעיים במאבקה נגד הטרור האסלאמי, ולא להיסחף לאופנות הומניות כביכול
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נכון שלכל מדינה ביבשת ישנם מאפייני הגירה שונים, רקע כלכלי אחר והיסטוריה נפרדת, אולם דומה שלמרות זאת אירופה והעולם כולו כבר לא יכולים להתעלם מהתנגשות הציוויליזציות – המונח שהגה פרופ' סמואל הנטינגטון בתחילת שנות התשעים כדי לתאר את מקור הסכסוכים בתקופה שלאחר המלחמה הקרה. כעת מצב זה הולך ונרקם לנגד עינינו, ביבשת המדממת והרצחנית ביותר באלף השנים האחרונות.
בחודש האחרון הוצתו בשוודיה שלושה מסגדים. השבוע קיימה התנועה הגרמנית 'פגידה', המתנגדת למה שאנשיה מכנים "האסלאמיזציה של המערב", הפגנה בשלוש ערים גדולות במדינה בו-זמנית. בסך הכול השתתפו בהפגנות למעלה מ-20 אלף בני אדם. בכל רחבי אירופה הולכות ומתפשטות תופעות אנטי-מוסלמיות.
כיהודים וכישראלים, אנו ניצבים בפני המתרחש באירופה קרועים ואמביוולנטיים. ההיסטוריה היהודית באירופה עדיין טרייה ומצולקת, מה שגורם לנו להתייצב כמעט אוטומטית לטובת המיעוט, אך כל זה נמהל בהווה המטריד שבמסגרתו עומדת ישראל בחזית המאבק באסלאם הקיצוני.
מצד אחד ישנה בקרב לא מעט ישראלים תחושה של שמחה לאיד כלפי האירופים - בבחינת "עכשיו אולי הם סוף-סוף יבינו אותנו"; מצד שני, בסופו של יום כל ישראלי בר דעת יודע שבמאבק הזה על התרבות היהודית להתייצב יד ביד עם אירופה הנוצרית.
החל מה-27 בינואר - יום השואה הבינלאומי לשואה שנקבע ליום שחרור אושוויץ - ועד אוגוסט, יציין העולם כולו ואירופה בפרט שבעים שנים לסיום מלחמת העולם השנייה. מאז ועד היום חלקים גדולים באירופה נמצאים בטראומה מוצדקת על שעוללו בשנות החושך, ובעיקר לשכניהם היהודים. רגשות אשם אלה, שכאמור מוצדקים ביותר, מהווים באופן פרדוכסלי כיום נשק בידי מוסלמים רבים.
צריך לומר מיד: רוב המוסלמים באירופה
לכן, העובדה שכל קריאת תגר נגד קיצוניות מוסלמית באירופה מוקעת מיד כאנטישמיות וכחזרה לימים אפלים היא דמגוגיה שגובלת בהכחשת שואה. אין שום דבר משותף בין שנאת היהודים בתקופת השואה – שהייתה גזענית, גזעית וללא כל בסיס הגיוני – למאבק שאירופה מתחילה להבין שהיא נמצאת בעיצומו אל מול המוסלמים הקיצוניים החיים בקרבה.
כמי שנושאת את זכר קורבנות השואה, על מדינת ישראל לתת לאירופה גב וכתף חד-משמעיים במאבקה נגד הטרור האסלאמי, ולא להיסחף לאופנות הומניות כביכול, שעלולות להמיט אסון בעתיד הלא רחוק על כל מי שאינו מוסלמי.