הסרת "סטטוסים מצייצים": הדיקטטורה של פייסבוק
היכולת של פלטפורמה מסחרית להוריד במחי גחמה אחת עמוד עם יותר מ-700 אלף עוקבים, מעידה על עידן הבריונות של הרשת חברתית עצמה. זה הזמן להתחיל לפחד ממנה
עוד כותרות ב-nrg:
• גבעת עמל: המזרחים שנבעטו מהעיר הלבנה
• פרץ הוא האדם הקדמון, עכשיו תרדו מהעצים גזענים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
והנה, ביום שישי בבוקר, נעלם מעל גלי הרשת עמוד "סטטוסים מצייצים", אמנם לא ערוץ טלוויזיה, אבל כלי תקשורת לא פחות חשוב מערוץ 10 (לדעתי, תנוחו) ולו מעל 700 אלף עוקבים, ועוד מאות אלפי אנשים שנחשפים לפרסומים שלו באופן תדיר.
הכול התחיל בפרסום באחד מאתרי החדשות הגדולים השבוע שחשף כי בעלי עמוד "סטטוסים מצייצים" גובים תשלום עבור פרסומי סטטוסים בעמוד. מיד הזדעקו כל תמימי ארצנו והתפלצו מהמחשבה שמישהו מפרסם סטטוסים שמישהו אחר שילם לו עבורם.
אז בואו נתחיל בעובדות, כן, העמוד הזה גובה כסף, ייתכן שמדובר בצעד אסור, לפחות ברמה האתית, אבל שמישהו יסביר לי במה זה בדיוק שונה מכל כלי התקשורת המסורתיים? בשנים האחרונות נחשפו אינספור מקרים שבהם גופים מסחריים השתמשו בערוצי הטלוויזיה כדי לקדם אינטרסים שונים ומשונים. כל העיתונים בארץ משרתים בעלי הון, כל אחד מאג'נדה שונה. טייקונים מסרבים לפרסם בעיתונים שמלכלכים עליהם, ועיתונים אחרים שלא תוקפים את בעלי ההון נהנים מההפקר. וזה עוד לפני שדיברתי על קשרי הון-שלטון-עיתון שכולנו כבר הבנו איך הם מתנהלים במדינה.
"אבל רגע, כתוב בפייסבוק שאסור", יגידו המתחכמים. אוקיי, כי פייסבוק היא חברה ללא מטרות רווח שעושה הכול כדי שיהיה טוב בעולם (לאלו שלא קוראים בין השורות, צחקתי). בואו נודה על האמת, פייסבוק היא הבריון הזה בתיכון שמוריד לך כאפות, וכולם מפחדים להתעסק איתו. הרשת החברתית יכולה להחליט היום שהיא רוצה לגבות מאיתנו דולר על כל סטטוס, לקחת לנו את ארוחת הצהריים ולדחוף אותנו לארונית - ואנחנו נשב בשקט ונקבל את זה בהכנעה. ומעצבן מכך, במקרה של הבריון הזה, אנחנו נותנים לו את הכוח. היכולת של פלטפורמה מסחרית להוריד במחי גחמה אחת עמוד של מעל 700 אלף עוקבים אמורה להפחיד כל אחד מאיתנו.
כי פייסבוק זה לא המקום הזה שכל מיני חסרי חיים כמוני כותבים בדיחות מטומטמות ומגיבים ב-"חחחחחחחחח" ו-"נפל לך המצחיק", כלומר לא רק. זה גם המקום היחיד כמעט שבו השיח הפוליטי לא מוכתב רק על ידי אינטרסים של בעלי הון וכוח. מצייצים יכולים לפרסם סטטוסים משולמים כמה שהם רוצים, אבל בפייסבוק, כשלהמון יש משהו להגיד בתגובה, הוא יכול. תראו לי עוד כלי תקשורת כזה.
בישראל הפילו הבוקר כלי תקשורת חשוב, הוא כנראה יחזור, אבל היכולת הזו אמורה להדליק נורה אדומה, או כחולה אם תרצו, לגבי הכוח שאנו מעניקים למר צוקרברג. ברור לכולם שפייסבוק לא נוקטת בצעדים אלו מתוך רצון ליצור עולם נטול כסף, להיפך, פייסבוק פשוט כועסת שמישהו העז להשתמש לה בפלטפורמה בלי לשתף אותה ברווחים.
ויש עוד סוגיה שחשוב לעסוק בה, סוגיית "המופתעים". מאות אנשים שגילו פתאום באמצע החיים שעמוד "סטטוסים מצייצים" הוא לא תמים כמו שהם חשבו, בוקר טוב לכם, תתבגרו, מה בדיוק חשבתם? שלמנהלי העמוד אין אג'נדה? שאין להם רצון להרוויח?
גילוי נאות, בעבר הופעתי פעמים רבות בעמוד סטטוסים מצייצים, כמעט אף פעם לא בנושאים פוליטיים אלא לרוב בסטטוסים הומוריסטיים שונים. גילוי נאות 2, אני כבר כמעט שלא עוקב אחרי העמוד, הוא מייצג בעיני אג'נדה בעייתית. אני אמנם נחשף לתכנים שעולים בו דרך חברים, אבל אני יודע כבר שנים שהוא מנסה לקדם דעות שאינן מקובלות עליי. ועדיין, כמו שמצטטים נודניקים רבים כמוני, "אני לא מסכים עם דבריך, אבל אלחם על זכותך לומר אותם". סטטוסים מצייצים הוא כלי תקשורת, לא יותר טוב מאחרים כי הוא גובה כסף עבור פרסומים, אבל גם לא פחות טוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם