המנהיגות המשותפת של לבני והרצוג היא מתכון לכישלון
מודל ההנהגה המשותפת שמציגים הרצוג ולבני דומה במידה רבה למודל של חברה עם שני מנכ"לים. מודל זה נתפס כבעייתי בעולם העסקי וחברות רבות התנערו ממנו עקב אי הצלחה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- הפיגוע בת"א: מחבל דקר 7 נוסעים, מתוכם 4 באורח קשה
- אובמה: "תומכים בכל מדינה שנלחמת בטרור"
אם רשימת "המחנה הציוני" תזכה בבחירות תעמוד ישראל לראשונה בתולדותיה בפני מצב בו היא מנוהלת בו זמנית על ידי שני מנהיגים. ובכן, איך מנהלים מדינה ביחד? והאם מודל המנהיגות שהרצוג ולבני מציגים יכול לעמוד באתגר?
הרצוג ולבני מדגישים כי השותפות ביניהם מהווה מודל מנהיגות מסוג אחר - מודל של הנהגה משותפת. שותפות זו לא תסתכם רק בקיום רוטציה בתפקיד ראש הממשלה. השניים יגבשו ביחד תוכנית עבודה לקדנציה מלאה ויוציאו במשותף את התוכנית אל הפועל. ובמילים אחרות: הרצוג ולבני יתוו במשותף את המדיניות, יתחלקו בסמכויות הביצוע ויקבלו החלטות משותפות.
מודל המנהיגות של הרצוג ולבני דומה במידה רבה למודל של חברה עם שני מנכ"לים. שכן, אף שהשניים לא יכהנו בו זמנית בתפקיד ראש הממשלה, הרי שמכל בחינה אחרת הם יתפקדו כשני ראשים שמנהלים ביחד את הממשלה.
מודל המנכ"לות המשותפת נתפס כבעייתי בעולם העסקי ובאקדמיה. חברות ענק כדיימלר קרייזלר, סאפ ובלאקברי, התנערו ממנו עקב אי הצלחה, וחוקרים רבים כדוגמת ג'ים וסטפל מאוניברסיטת מישיגן ולינדרד גריר מסטנפורד מותחים עליו ביקורת.
המודל נחשב לבעייתי משתי סיבות עיקריות. הליך קבלת ההחלטות בחברה עם שני מנכ"לים נחשב לקשה, ובנוסף, המודל מעודד היווצרות של יריבות בין שני המנהלים.
הליך קבלת ההחלטות בחברה עם שני מנהלים נחשב לסבוך. מה קורה אם מנהל אחד תומך בהצעה מסוימת והשני תומך באחרת? איך מכריעים? האם מטילים וטו הדדי על שתי ההצעות ומחפשים הצעה שלישית? האם נעזרים בבורר? הקושי להשיג הכרעה גובה מחיר מהחברה - החל באובדן שווקים וירידה ברווחים, ועד לערעור היציבות - והוא אינו מנבא טובות להרצוג ולבני, שצריכים לנהל ביחד מדינה.
נחזור לרגע לסרטון הבחירות של הליכוד, ששואל את הציבור: מי היית רוצה שיענה לטלפון האדום? אותו טלפון שמצלצל בעתות חירום, ומצריך קבלת בהולה. מה יקרה אם מצב מסוג זה יקרה במשמרת של הרצוג ולבני, שהתחייבו לקבל החלטות במשותף? האם בשלוש בלילה יצלצלו שני טלפונים אדומים, אחד בביתו של הרצוג ואחד בביתה של ציפי לבני?
התשובה המתבקשת היא, כי בשעת חירום יצלצל טלפון אדום אחד בלבד, זה שנמצא במעון ראש הממשלה בירושלים. ראש הממשלה יתייעץ עם מספר 2 שלו, ואם לא תושג הסכמה, הוא יהיה זה שיכריע. יפה, אך מה קורה אם ראש הממשלה הרצוג נדרש להכריע האם לצאת לפעולה בלבנון, כחודשיים לפני תום הכהונה שלו. החלטה כזו עלולה להוביל למהלך צבאי שיתארך מעבר לתקופת כהונתו ועמוק לתוך הכהונה של לבני. במקרה כזה, מי צריך להיות הפוסק האחרון: ראש הממשלה הרצוג, או ציפי לבני שתיכנס לתפקיד בתוך שבועות אחדים ותידרש להתמודד עם ההשלכות של המצב החדש שנכפה עליה?
מודל המנכ"לות המשותפת נחשב לבעייתי גם משום שהוא מעודד יריבות בין שני המנהלים. כל מנהל עלול לחוש כי שותפו לניהול מאיים על מעמדו - ומכאן צומחת יריבות. ואם במקרה של חברה עם שני מנכ"לים היריבות היא דבר שעלול לקרות, הרי שכאשר מדובר בממשלה המנוהלת ע"י שני פוליטיקאים, היריבות היא דבר מובנה.
היריבות בין הרצוג ולבני קיימת מעצם
האיחוד ביניהם מאפשר להם לחפות זה על חסרונותיו של זה. אם יזכו בבחירות, יתחילו השניים את כהונתם מעמדת נחיתות. לרשות כ"א מהם תעמוד מחצית הקדנציה בלבד כדי להוכיח לציבור כי הוא ראוי לתפקיד. במסגרת מאמציהם להוכיח את עצמם, צפויים השניים להיאבק זה בזה. כל אחד ינסה לנכס לעצמו את הצלחות הממשלה ולייחס ליריבו את הכישלונות. הדבר צפוי להעמיק עוד יותר את היריבות ביניהם ולהעמיד את השותפות בסכנת פירוק.
מודל המנכ"לות המשותפת נחל כישלונות בעולם העסקי, והוא נראה כמתאים עוד פחות לניהול ממשלה. הרצוג ולבני החליטו לנהל ביחד את הממשלה אם יזכו בבחירות. לכן, טוב יעשו אם ינסחו מחדש את תנאי השותפות ביניהם, כך שיהיו רחוקים מתנאי המודל הנ"ל וקרובים יותר לתנאים של מודלים אחרים של שיתוף, הנחשבים למוצלחים.
הכותבת היא יועצת ומאמנת עסקית למנהלים ומנכ"לים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם