עומדים על המשמר
האחריות של מורה כלפי תלמידיו הוכרה לא אחת על ידי בתי המשפט. יש לבדוק אם ההסכם שאליו הגיעו הפרקליטות וארגון המורים אינו עוקף את חובת השמירה על ילדינו
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- 70 אחוז מיהודי אנגליה נחשפו לאנטישמיות
- ראשון לציון: שני הרוגים בהתרסקות מטוס קל
באחרונה, לאחר תהפוכות משפטיות, הוחלט להעמיד לדין, בין היתר, את מנהל בית הספר ואת מחנך הכיתה בגין גרימת מוות ברשלנות. מנסיבות המקרה עלה לכאורה כי מנהל בית הספר לא הורה למורים לקרוא את נוהלי המקום, שאסרו לשהות בברכת הגופרית למשך יותר מרבע שעה, וכי המורים לא השגיחו על פעילות התלמידים.
ההחלטה להעמיד לדין את מחנך הכיתה ואת מנהל בית הספר יצרה מרמור רב בקרב מחנכי הכיתות, והובילה את ארגון המורים להחליט כמחאה על ביטול הטיולים השנתיים בכל בתי הספר בארץ. במסגרת עיצומים אלה דרש הארגון חסינות פלילית לכל עובד הוראה אשר יצא לטיול בית-ספרי שבמסגרתו נפגע תלמיד או חלילה מת. החלטה זו גררה מצדה שביתה של תלמידי בתי הספר העל-יסודיים, שמחו על אזלת היד של מערכת החינוך. שביתת התלמידים הסתיימה לאחר שהושג מתווה פשרה שנועד להקטין את מידת הסיכון לאישום פלילי נגד עובד הוראה שהשתתף בטיול.
לפי דיווח התקשורת, המתווה מחולק לשלושה: הדרג המקצועי שיטפל במקרה המשפטי עלה מדרג הביניים לפרקליט המחוז; לעובד ההוראה תינתן אפשרות לשימוע בפני פרקליט המחוז לפני הגשת כתב אישום; וארגון המורים יוכל להשתתף בהליך השימוע ולהביע את דעתו בסוגיה.
ראוי לברך על שתלמידי בית הספר יוכלו מעתה לצאת לטיולים, אך יחד עם זאת מתווה הפשרה מעורר כמה שאלות חשובות ביותר ברמה החברתית והמשפטית: ראשית, מדוע הועלה הדרג המקצועי שיטפל במקרה המשפטי רק ביחס לעובד הוראה, ומדוע רק לו ניתנה האפשרות להשמיע את טענותיו לפני העמדתו לדין?
חובת הזהירות שעליה מושתתת האחריות המשפטית הפלילית במקרה של רשלנות הוכרה זה מכבר כלפי גורמים רבים, ובין היתר היא כוללת את היחס שבין מעביד כלפי עובדו, מפקד כלפי פקודו ומדריך טיולים כלפי קבוצתו. אם כן, במה שונה חובת הזהירות המוטלת על המורה מזו המוטלת על יתר הקבוצות שנמנו לעיל? מדוע יופלה מעביד או מדריך טיולים שחשוד בגרימת מוות ברשלנות, שבמקרה שלו יטפל דרג ביניים ולא פרקליט המחוז? האם העובדה שלא עומד מאחוריו גוף חזק כארגון המורים אמורה לשנות את האחריות המשפטית שלו אל מול האחריות המשפטית של מורה או מנהל בית ספר?
יתרה מכך, העובדה שהצדדים הגיעו לפשרה מעלה חשש לכאורה שרף האחריות הפלילית כלפי מורה או מנהל בית ספר במקרה של מות תלמיד בטיול הורד, שאם לא כן הרי שארגון המורים יצא בלא הישג כלל. אם זה המצב, יש להבין אם שונו חובות הזהירות כלפי מורי בית הספר וכיצד, שהרי בתי משפט עמדו לא אחת על האחריות של מורה או מנהל כלפי תלמידו.
כך למשל, בפרשת אלגביש הורשעה מורה בגרימת מוות ברשלנות לאחר שיצאה עם תלמידיה לשוט בכנרת בסירות משוטים, והשיט התנהל שלא בהתאם לכללי השימוש בסירות. בית המשפט העליון קבע כי המורה התרשלה בכך שהכניסה את התלמידים לסיכון בלתי סביר, ולא קיימה פיקוח צמוד שבאותן נסיבות היה חיוני להסרת הסיכון.
בפרשת גודר הטיל בית המשפט אחריות נזיקית בגין רשלנות על גננת אשר הוציאה ילדי גן לטיול בשדה, ואחד מן הילדים נעקץ על ידי עקרב – עקיצה שבגינה נגרמה לילד נכות קשה. בית המשפט העליון קבע כי "בין מורה לתלמיד שוררים יחסים מיוחדים, המקיימים חובות וזכויות הדדיות. כך בין כותלי בית הספר, וכך, לעתים ביתר שאת, גם מחוצה לו – במיוחד לעת יציאה לטיול. מבחינת חובתו של המורה, זה אינו נדרש אך לחנך את תלמידיו, להקנות להם ידע ולהטביע בהם ערכים; יש והוא נדרש גם לשמור על בריאותם של התלמידים ולהגן עליהם מפני סכנות האורבות להם, לא אחת, הן בדל"ת אמותיו של בית הספר הן מעבר לשעריו".
אחריותה של הגננת נבעה מכך שלא
כחברה איננו מעוניינים במורים או במנהלים מפוחדים, אשר יחששו לצאת לטיול בשל חרב התביעה המשפטית. נכון גם שלעתים רף הסבירות אינו ברור, אולם בעייתיות זו אינה מתמקדת רק באנשי הוראה אלא בבעלי תפקידים רבים, ולעתים אף באזרחים מן השורה. מסיבה זו רצון ארגון המורים לחסינות פלילית גבל בשערורייה מבחינה משפטית וחברתית, וטענת המורים שלפיה הם לא מוכשרים לדאוג לבטיחותם של התלמידים הייתה משוללת יסוד.
כל שנשאר לקוות הוא שהמערכת המשפטית תעמוד על המשמר, ולא תפחית את רף האחריות הפלילית של מורה או מנהל לרף נמוך שיגרום לסיכון מוגבר לשלומם ולבריאותם של תלמידי בית הספר.
ד"ר רוני רוזנברג הוא מומחה למשפט פלילי ולדיני חוזים, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל ומרצה למשפט פלילי באוניברסיטת בר-אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם