בחירות

מה אלי אוחנה עשה בחיים כדי להיות ראוי לכנסת?

יש סלבס שהגיעו לכנסת לאחר שעשו משהו בחיים וזה לגיטימי, אבל להביא שחקן עבר גדול ומאמן בינוני שלא הוביל שום מהלך משמעותי זו כבר הגזמה. אם בנט חיפש כדורגלן היה כבר עדיף לקחת את ברקוביץ'

שלום ירושלמי | 28/1/2015 8:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: בחירות 2015
נפתלי בנט שוב מושך תשומת לב, אבל הפעם הגזים לגמרי. השילוב של אלי אוחנה בעשירייה הפותחת ברשימת הבית היהודי הוא ניסיון לקחת שם פופולארי ולתקוע אותו בפנים בלי שום היגיון, ולכן הוא גם מופרך.

עוד כותרות ב-nrg:
- ביקור אובמה בסעודיה: סמל לחשיבות היחסים בין המדינות
- מהי המדינה האומללה ביותר בעולם?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אני לא מתייחס לטענות הקשות שעולות בתוך הבית היהודי נגד אוחנה, שמחלל שבת בפרהסיה. אני לא קורא למינוי הזה "כשל ערכי" כפי שמכנים זאת  הפעילים בבית היהודי נגד בנט. זה עניין שלהם. אני רק אומר שאין להצנחה חלולה כזו שום הצדקה באף מפלגה. מדובר בזילות לשמה של הפוליטיקה הישראלית.
 
צילום: דוברות הבית היהודי
הפעם יו''ר הבית היהודי הגזים. נפתלי בנט ואלי אוחנה צילום: דוברות הבית היהודי

אין שום רע בתופעת הסלבס. יש גרוע בתופעת שילוב הסלבס בכל מחיר, רק כדי למשוך קולות. אדם, גם אם הוא סלבריטאי, ראוי לבוא לעבודת הכנסת עם מטען מסוים, מפעל חיים, ניסיון מרשים, או אג'נדה שאותה הוא הוביל לאורך זמן בחיים הציבוריים. במקרה כזה יש לו סיכוי גבוה לתרום משהו גם בפרלמנט. שלי יחימוביץ היתה עיתונאית וסלבריטאית בעלת קו אידיאולוגי ברור והשקפת עולם שעליה נלחמה לאורך שנים בתקשורת. השילוב שלה בזמנו ברשימת העבודה לא התקבל בזלזול, אלא בהערכה. ההצלחה שלה בכנסת הייתה מובטחת.

גם במערכת הבחירות הנוכחית יש כמה הצנחות ראויות. האלוף (מיל.) יואב גלנט ב"כולנו" ופרופ' מנואל טרכטנברג במחנה הציוני הם אנשים שסוחבים מאחוריהם חתיכת רקורד. הבעיה היא רק בניסיון הפוליטי הדל שלהם, שהביא את שניהם להתבטאויות מביכות: גלנט בעניין הפעולה הסוריה שאולי נעשתה לדבריו משיקולים פוליטיים וטרכטנברג על הנכונות שלו לשרת כשר אוצר בממשלת נתניהו. שריקות הבוז שקיבל בועידת העבודה לימדו אותו עד כמה טעה. הוא עוד ילמד.

גם אלי אלאלוף הוא מינוי ראוי אצל כחלון. אפילו רחל עזריה, סגנית ראש העיר בירושלים שבאה לפוליטיקה אחרי שהוכיחה את עצמה בשורת מאבקים ויוזמות חברתיות חשובות שנקטה בעיר. גם היא בכולנו. עופר שלח שולב לפני שנתיים בצמרת הרשימה של  יאיר לפיד אחרי שנים של קריירה עיתונאית עשירה ודעתנית, והתמחות מרשימה בנושאי צבא וביטחון. עם המטען הזה היה ברור כי יצליח גם בכנסת.

אבל שרון גל? מה הביא את אביגדור ליברמן להקפיץ אותו למקום החמישי ב"ישראל ביתנו"? איזה  ערך מוסף מביא עימו גל לכנסת, חוץ מאשר קריירה עיתונאית קצרה ואישיות שנויה במחלוקת? איזה מאבק מדיני,
כלכלי או חברתי הוא הוביל לפני שמצא את עצמו ראוי להיות חבר כנסת. האם כתב אי פעם ספר? חוברת? מאמר ראוי לשמו?

אלי אוחנה היה שחקן כדורגל מצוין ומאמן כדורגל בינוני. היום הוא פרשן ספורט. יש לו כושר ביטוי לא רע והופעה נאה, בזכותם בנט מבקש כנראה לאסוף קולות, וספק אם יצליח. אבל מה לזה ולכנסת ישראל? הספורט בישראל משווע לשינוי, זה נכון, אבל לא ראיתי את אוחנה, שהוא, כך נדמה לי שכיר של ההתאחדות לכדורגל, יוצא למאבק ערכי או נלחם בעור שיניו על רפורמות, שאותן ימשיך להוביל בכנסת. אם כבר, הייתי לוקח את איל ברקוביץ. הוא לפחות איכפתניק, שניסה לארגן הפגנות אוהדים כדי להוביל ולשנות משהו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שלום ירושלמי

הפרשן הפוליטי של nrg ו"מקור ראשון", תושב ירושלים. בוגר האוניברסיטה העברית במדעי המדינה. אוהד הפועל י-ם בכדורסל

לכל הטורים של שלום ירושלמי

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

כותבים קבועים