האחדות במפלגות הערביות מפספסת את המטרה
ההליכה המשותפת לבחירות פוגעת בהבדלים בתוך המגזר הערבי. מעבר לכך, במקום להפוך לגורם משפיע בתוך הפוליטיקה הישראלית, הרשימה המשותפת עלולה להידחק הצידה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ארה"ב: השגריר דרמר הסתיר מידע מהבית הלבן
- ירדן מאיימת לעצור את חילופי השבויים עם דאעש
עצוב. ועצובה יותר ההתלהבות האמוציונאלית לאחדות. הרשימה המשותפת היא מוצר שבא מהרחוב. ואני מאלה שמכבדים מאוד את הרחוב. אבל הרחוב מקבל את החלטותיו ללא חישובים. ואם היו אנשי המדע והמומחים לומדים את הנושא מקצועית, ומגיעים למסקנה שהרשימה המשותפת היא הצעד הנכון, הייתי מצדיע לרחוב ולבעלי הרעיון ותומך בה ללא השגות.
אבל, מתברר שהרעיון לא נבדק לעומק ולא בצורה מקצועית לפני קבלת ההחלטה. ולפי מחקר של ד"ר חאלד אבו עסבה, יוצא שהכניסה לבחירות בשתי רשימות :חד"ש, התנועה לשינוי בראשות אחמד טיבי והמפלגה הערבית הדמוקרטית מול התנועה האסלאמית ובל"ד, אשר יחתמו על הסכם עודפים, עדיף לערבים גם לפי תוצאות בקלפי. ואם הרשימה הערבית המשותפת תזכה ב-10–11 מנדטים, שתי הרשימות יחד יזכו ב-12–13 מנדטים.
ערבים רבים הודיעו כי לא יצביעו לרשימה המשותפת. ישנם אסלאמיסטים קנאים שלא יצביעו לרשימה שכוללת קומוניסטים, וישנם ערבים ליברלים וערבים מהשמאל הרדיקלי שלא יצביעו לרשימה שכוללת את התנועה האסלאמית.
וישנם מצביעים שלא גורם להם נחת להצביע לחנין זועבי, הידועה בנפילות חוזרות בפח שטומן הימין הקיצוני. וישנם מצביעים יהודים לחד"ש שלא יצביעו לרשימה ערבית משותפת. וכך גם הרבה מצביעים נוצרים ודרוזים שמצביעים בדרך כלל לחד"ש ולבל"ד.
זה דוחף מספר לא קטן של מצביעים לתת את קולם למפלגות היהודיות. היות שמרצ חתמה על הסכם עודפים עם מפלגת העבודה, הרשימה המשותפת תאבד את הקולות העודפים. זה אומר כמה עשרות אלפי קולות.
כל הבעיות הנ"ל ייפתרו בשתי רשימות.
בנוסף לכל זה, ישנה בעיה הקשורה בפלורליזם. אולי נראה משהו חיובי בהכנסת כל הכוחות הפוליטיים השונים האלה במסגרת אחת, כי זה מאתגר. לחיות עם האחר. אבל עלינו להודות שכאשר הציבור הערבי העלה את התביעה לאחדות – וזה היה עוד לפני העלאת אחוז החסימה - הוא לא ראה הבדל בין המפלגות. הציבור הערבי ראה בהן מפלגה אחת עם שיח פוליטי אחיד ואפילו תוכנית עבודה אחת.
מנהיגי מפלגות אלה טעו בגדול. הם הפסיקו לנהל פעילות פוליטית ענפה הכרוכה בדיונים פוריים וחשיבה, העלימו את האידיאולוגיה, שכנעו את הציבור שחילוקי הדעות ביניהם הם רק אישיים. אז הציבור תבע: תתאחדו. וכך עשו. במקום להנהיג את הציבור, הם נגררו לאן שרצה שיהיו.
אבל, כנראה שהעניין הזה כבר מאחורינו ואין ממנו חזרה. נעמוד לצדה של הרשימה המשותפת, אבל לא בלי לרשום עמדה מסויגת ולא בלי לתבוע ממנהיגיה להפוך אותה למנוף אמיתי לענייני האוכלוסייה. ליברמן וחבריו, אשר דחפו אותנו לאחדות הזו, רצו לא רק שנהיה
הציבור הערבי אינו מעוניין להיתקע. ועל מנהיגי הרשימה המשותפת לדעת איך לשנות את השיח הפוליטי שלהם ולשדר מסר חיובי של שותפות לחברה היהודית שישרת את האינטרס האמיתי של האזרחים הרבים, לשלום, שוויון ודמוקרטיה.
אגב, ממה ששמענו עד כה מהנהגת הרשימה המשותפת באומרם שהרשימה תזכה ב-15 מנדטים, תביא להפלתו של נתניהו ושזאת תהיה תגובה נחרצת נגד ליברמן "שרצה אותנו מחוץ לכנסת בעוד הוא עצמו נאבק על עבירת אחוז החסימה" ועוד - כל זה לא מבשר טובות ולא קולע למטרה. זה אפילו מן התנשאות והתלהמות אשר באה כפרובוקציה לחברה היהודית. קצת צניעות תועיל לנו יותר.
נזיר מג'לי, סופר ועיתונאי, עמית שחרית
המאמר פורסם בערבית, אנגלית וצרפתית ב-i24news
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם