מאימת מרכז הליכוד: נתניהו ביטל את האיחוד עם בנט
הכל כבר סוכם כולל חלוקת התיקים והדרך בה אמורה הייתה להיבנות הרשימה לכנסת, אלא שאז חזרו בהם אנשי הליכוד. במקביל, כך הצליח השר יעלון לשכנע את בני בגין לחזור לליכוד ולקבל את השריון במקום ה-11 ברשימת המפלגה
עוד כותרות ב-nrg:
• סקר ערוץ 1: שינויים דרמטים בתום שבוע סוער
• זעם בדרום: ועדת שאבאס מנסה להשתיק אותנו
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
מה שקרה השבוע בכלל ואתמול בפרט, היה ללא ספק שבירת שיא בשליפות, הברקות, נפילות ופארסות של הדקה התשעים. אלי אוחנה מגיע, אלי אוחנה פורש, בני בגין נשלף, דני דיין פורש, ניסיונות איחוד ומה לא – והכול בפחות משבוע. העיסוק במערכת הבחירות הזו אך ורק בשמות אינו מוסיף יותר מדי כבוד למערכת הפוליטית, אבל זה מה שיש לנו כאן.
נתחיל בשם האחרון, שהגיע יש מאין והפך את רשימת הליכוד ברגע אחד לשונה לחלוטין: בני בגין. איך שוב קרה לנו, הכתבים הפוליטיים, שהצליחו להסתיר מאיתנו את המגעים שהתקיימו מול השר לשעבר בימים האחרונים? אחרי ששמו של בגין פורסם אתמול, התברר בנוסף שהשושבין לא היה כלל רה"מ בנימין נתניהו אלא שר הביטחון משה (בוגי) יעלון.
בתחילת השבוע הרים יעלון טלפון לבגין, וניסה לגשש אם יש בכלל על מה לדבר. "אשמח מאוד שתצטרף", אמר יעלון למי שהיה רק בקדנציה הקודמת חבר קרוב באותה שביעייה מפורסמת. בגין, כדרכו, שאל בחזרה מדוע עליו ליהנות משריון לאחר שנזרק בפעם הקודמת מהתנועה בבחירות הפנימיות בליכוד. "מי שזרק אותך, התנועה כבר זרקה אותו", השיב לו יעלון, "גם נגדי הם יצאו וגם בי ניסו לפגוע פוליטית בפריימריז, כי שנינו שומרי חוק. הם ניסו לפגוע בשנינו, כי אצלנו אין משחק עם החוק. אבל הם כבר לא בתנועה, ואתה צריך לחזור לליכוד. אנחנו זקוקים לניסיון שלך".
בשלב הזה בגין התרכך, והשיב כי הוא צריך לישון על זה. כאשר שוחחו השניים פעם נוספת, בגין גילה כבר סימני היעתרות. "יש על מה לדבר", הוא הודיע ליעלון. משם הועבר המקל לראש הממשלה, שהיה בסוד העניינים, ובין השניים נערכה שיחה. אתמול בבוקר מסר בגין את תשובתו החיובית.
בשיחות עם בגין, ראוי לומר, לא דובר כלל על תפקידים או על מינויים. במסגרת ניסיונות השכנוע התמקד השיח בין הליכוד ובינו ברצון לחזור לערכי המפלגה, בשמירה על ארץ ישראל ובניסיון שמביא איתו בגין למערכת הפוליטית ולליכוד בפרט. באופן מפתיע, ובניגוד להדלפות השגרתיות מסביבתו של נתניהו, הפעם הכול התנהל בסודיות ובשקט מופתיים. כששמים זה מול זה את השריון של בגין בליכוד ואת ניסיון השריון של אלי אוחנה בבית היהודי, מקבלים שתי תמונות הפוכות לחלוטין. באחת מהן מופיע המשפט "איך עושים זאת נכון" - הקוראים מוזמנים לנחש בעצמם באיזו מהן.
אתמול נודע על ניסיון אחרון לאיחוד, הפעם בין הליכוד ובין מפלגתו של משה כחלון - ניסיון שלא צבר תנופה והסתיים בלא כלום. אבל מתברר שעוד קודם לכן היה איחוד שדווקא נסגר
מה קרה מאוחר יותר שהוביל לביטול הסיכום? "הייתה הסכמה בין נתניהו ובנט על איחוד מפלגות", מסבירים בכירים שהיו מעורבים בשיחות שהתקיימו בין שתי המפלגות. אבל לאחר אותה הסכמה עקרונית בין נתניהו ובנט, הועבר החלק של סיכום הפרטים לדרג השני. הוסכם כי קביעת המיקומים ברשימה תהיה דומה לזו שהייתה בזמנו בין הליכוד וישראל ביתנו. לגבי חלוקת התיקים עסקה העסקה בתיקים המרכזיים, ולפיה הוחלט שבנט יקבל את אחד משני התיקים הבכירים בממשלה – הביטחון או החוץ. בנוסף הוחלט כי גם תיק המשפטים יגיע לידי המפלגה הדתית-לאומית, ואפילו תיק החינוך, שהיה בעבר התיק המסורתי של המפד"ל.
בבית היהודי, כפי שהבהירו מהצד של בנט, לא הייתה צפויה בעיה באישור המהלך במרכז המפלגה. בצד של הליכוד, לעומת זאת, הסיפור שונה לחלוטין. ואכן, לאחר כמה ימים, למרות הסיכומים שהושגו חזרו בליכוד לאנשי הבית היהודי והודיעו להם שהם מאוד מצטערים, אבל אין באפשרותם לעמוד בסיכום, לאור העובדה שמרכז הליכוד לעולם לא יאשר איחוד שכזה. כך בא לסיומו מיזם האיחוד המדובר. באשר לאיחוד מהסוג השני, ביום שאחרי הבחירות ועליו פורסם במדור זה בשבוע שעבר, המגעים נמשכים במלוא עוזם.
ביום ראשון השבוע נפגשו חברי הכנסת של הליכוד עם יושב ראש המפלגה נתניהו, במה שהוגדר "מפגש גיבוש". אווירת הגיבוש הסתיימה מהר מאוד, כששני הצדדים התמקדו בהחלפת האשמות ביחס לשאלה מי אשם בקמפיין המדשדש של הליכוד: האם נתניהו אשם, לאור מידור חברי הכנסת ממטה הבחירות, או שמא חברי הרשימה אינם עושים די.
"אם לא תתחילו לעבוד, לא תהיו פה", רעם נתניהו לעבר חברי הכנסת ודפק על השולחן. כאן הוסיף נתניהו משפט שדומה עד כאב למשפט מהעבר – יתנו, יקבלו. לא יתנו, לא יקבלו. "מי שיעשה יהיה, ומי לא יעשה לא יהיה", הבהיר נתניהו לחבריו. ראש הממשלה התלונן על כך שחברי הכנסת לא הולכים מספיק לכנסים ולחוגי בית. "אני רוצה לדעת לאיפה אתם הולכים, לכמה כנסים הלכתם, ולאיזה אוניברסיטאות", הוא הודיע.
בשלב זה פנה נתניהו לאנשי המטה, ודרש לקבל דו"ח פעילות של חברי הכנסת. "מי היה איפה, מתי היה וכמה היה", דרש ראש הממשלה. חלק מהשרים לא הבינו מדוע הם נדרשים ללכת לתיכונים ולנאום בפני תלמידים. "הרי התלמידים אינם מצביעים", שאלו בכעס, "חבל על הזמן שלנו".
נתניהו מצדו לא אהב את השאלה. "מה אתם רוצים, שבתקשורת יגידו שהבית היהודי ויש עתיד מנצחים פה ומנצחים שם?" הוא השיב בשאלה משלו. "אתם צריכים להגיע למקומות האלו. אתם צריכים לעשות את מה שאני עושה - ואני עושה הרבה, למרות העובדה שיש לי מדינה לנהל. אסור להפקיר את השטח. אתם אומרים שאתם רוצים לעשות? תעשו. תתחילו לעבוד".
קשה שלא לתהות איך דווקא נתניהו, שידוע כמי שאינו מאמין בפעילות שטח, מתרעם על הזנחת השטח. נפלאות דרכי הבחירות.
אנשיו של נפתלי בנט יספרו לכם שהלחץ שהופעל עליו ועל אנשיו בשבוע האחרון לא השפיע עליהם. זה נחמד כאמירה, אבל קצת רחוק מהמציאות. כשהגיע בנט ביום שלישי בערב לביתו של הרב אלי סדן ושמע ממנו שאין על מה לדבר בעניין אלי אוחנה, הוא הבין שהבעיה אמיתית, וכנראה אף לא תיפתר אם אוחנה יישאר במפלגה. האיום של סדן לפורר במו ידיו את תמיכת תלמידי הישיבות במפלגה לא ניתן היה לעיכול.
אז נכון שבסופו של יום אוחנה הודיע על פרישה, אבל הרמזים לכך שזה מה שמצופה ממנו - רמזים מתוך המפלגה - הונחו על השולחן באופן ברור. מי שרוצה להאמין שבנט באמת רצה את אוחנה עד הרגע האחרון, גם אחרי הביקורת הקשה, שיאמין.
בנקודה זו ראוי לספר על אירוע קטן ומרתק שהתרחש ביום ראשון האחרון במהלך ישיבת הממשלה. תוך כדי הישיבה יצאו כמה שרים לחדר הכיבוד שנמצא בסמוך לחדר הישיבות. ארבעה שרים נכחו בחדר: שלושה מהליכוד - גלעד ארדן, יובל שטייניץ ולימור לבנת - והשר נפתלי בנט מהבית היהודי, ביחד עם חמישה מעוזרי אותם שרים. התנהל ויכוח ברוח טובה סביב מערכת הבחירות, כשבשלב מסוים אמרו שרי הליכוד לבנט כי הוא צריך לנהל את קמפיין הליכוד, לאור העבודה הטובה שהוא עושה בקמפיין מפלגתו ולאור קמפיין הליכוד שלא כל כך מתרומם.
לפי דברי הנוכחים בחדר, בנט הסביר כי הוא בכלל מתנגד לשריונים, וכי לדעתו הם כלל לא מוכיחים את עצמם. אליבא דאותו הסבר, ברגע שלא עוברים את כור ההיתוך, כמו זה שמתקיים בפריימריז, התוצאה יעילה פחות. "זה נכון", השיבו שרי הליכוד. "בימי הפריימריז אנחנו מתחככים בשטח בלי הפסקה". לדברי הנוכחים בחדר, בנט סיכם את הדיון באמירה כי לדעתו השריונים פשוט לא מוכיחים את עצמם.
כעבור שעה קיבלו משתתפי הדיון "פוש" מאחד מאתרי האינטרנט על כך שבנט הציע שריון למגישת הטלוויזיה עדן הראל, ויום לאחר מכן סיכם בנט על שריונו של אלי אוחנה.
מהבית היהודי נמסר בתגובה: "המידע שגוי. השיחה נערכה בחדר הבופה ולא בחדר הכיבוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם