מי צריך עוד מיליון עולים?
הם עולים בגיל מבוגר, מקבלים כסף על חשבוננו ולא משלמים כמעט מסים. לכן, השיגעון להמשיך לעודד עלייה לארץ חייב להיפסק
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- גורמים בליכוד: "נלך לאחדות אם בנט יחליש אותנו"
- חשד בבריטניה: שלוש בנות 15 הצטרפו לדאעש בסוריה
כאשר מוסיפים לתמונה גם פטורים זמניים כמו מס בריאות ומס רכישה על דירה מצטבר סל הטבות שיכול להגיע בקלות למאות אלפי שקלים, אשר מועברים לאנשים זרים שלא עשו דבר בשביל לזכות בכסף חוץ מלהיוולד יהודים או להתגייר ולהסכים לעבור ממדינה נחותה וענייה כמו אוקראינה או בלארוס למדינה מערבית (גם אם מליגה ב').

יריד עלייה
צילום אילוסטרציה למצולמים אין קשר לכתבה: אליהו זאנו, הסוכנות היהודית
מי שניסה לשדרג את מיקומו הגיאוגרפי לאנגליה, אוסטרליה, קנדה או ארה"ב, ולא היה לו את המזל להיוולד להורים בעלי דרכון מתאים, יודע כמה מאמץ נדרש על מנת לקושש נקודות שיהפכו אותו למהגר אטרקטיבי. מדינות מליגה א' לא מוכנות להסתפק בברית מילה. הן מבקשות מהמהגר שיוכיח כי יש לו מקצוע נחוץ, השכלה רלוונטית ורקורד פלילי נקי. אם אין את זה – צריך לשלם עשרות אלפי דולרים לאוניברסיטה בתקווה להגר כסטודנט או להשקיע מאות אלפים על מנת לקבל ויזת הגירה של "בעל הון".
מנגד, מדינת ישראל מעניקה תמריצים כספיים דווקא לזרים על חשבון התושבים המקומיים. ועדיין, המדיניות הציונית המשונה הזו לא קורצת במיוחד למהגרים עם פוטנציאל: בשנה האחרונה, חרף האזהרות מפני אנטישמיות ורדיפת יהודים באירופה, עלו לישראל בסך-הכל עשרים ושישה אלף איש. פחות ממחציתם הגיעו מארצות "שוות" (אירופה וצפון אמריקה), וכמעט שליש היו בגיל מתקדם שבו קשה למצוא עבודה. רוב העולים מגיעים לישראל מחורבות ברית המועצות, הרבה אחרי שעברו את השיא המקצועי של חייהם. הם בוחרים, וזה לא מפתיע, להגר למדינה שבה נוח יותר להיות עני ולוזר. אמנם, הבטלנות בסקנדינביה משתלמת יותר מאשר בישראל, אך עבור מרבית העולים הדרך לאוסלו חסומה בזמן שהכביש לבאר-שבע פתוח.
פוליטיקאים משמאל ובעיקר מימין מדברים בעיניים נוצצות על מיליון עולים שעתידים להגיע בשנים הקרובות. גם אם יגיעו (בקצב של פחות משלושים אלף לשנה זו נראית פנטזיה), לא ברור מה נרוויח מבואם, אבל מאוד קל לראות מה נפסיד. תוספת של מליון עולים תעלה עוד יותר את מחירי הדירות, תגדיל את העומס על תשתיות התחבורה הקורסות, תעצים את צפיפות האוכלוסים למימדים בנגלדשיים, ותיצור לחץ בלתי נסבל על מערכות הבריאות והרווחה. נאבד את מקומנו בתחתית הטבלה של העולם המערבי ונרד ליגה לעולם השלישי.
שלא נחיה באשליות: רוב העולים לא הולכים להתנדב לצנחנים או להקים חברות היי-טק שיעשו אקזיט במיליונים. הם מתכננים לקבל דמי אבטלה לעצמם, קצבאות ילדים לצאצאיהם המתבגרים וקצבאות זקנה להוריהם המזדקנים. בהמשך, הם יתפסו את המקום שהיה שמור לנו בבית חולים סיעודי - כמובן בלי לשלם.
לא קל להשתחרר ממיתוסים כמו "כל ישראל ערבים זה לזה", אבל גם על זכויות היסטוריות (מפוקפקות בפני עצמן) חלה התיישנות. לאדם בן 80 או אפילו 50 היו עשרות שנים לבטא הלכה למעשה את הציונות שבליבו. בחירתו לעשות את מיטב שנותיו בחו"ל היא בחירה לגיטימית, אך צריך להיות לה מחיר. החיים במזרח אוקראינה בימינו
מיליארד ושלוש מליון שקלים מועברים בכל שנה למשרד הקליטה. מאות מיליונים נוספים מגיעים לעולים דרך הסוכנות ומנגנונים ציבוריים אחרים. זהו כסף שאפשר להשתמש בו לרווחתנו ולא לתת אותו לטרמפיסטים שבאו לעשות עלינו סיבוב. בהתקרב המדינה ליום הולדתה השבעים – הגיע הזמן להחליף את חוק השבות במדיניות הגירה חכמה, שפותחת את הדלת לאנשים על סמך הכישורים שלהם והצרכים שלנו ולא על סמך ברית מילה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg