כשמשרד החינוך הופך מציאות עגומה ל"הגשמת חלומות"
במסווה של פרסומת חיננית על הגשמת חלומות לבני הנוער, ממשיכה מדינת ישראל בהסללה של המעמדות הנמוכים בחברה לתפקידים פשוטים. בכך על הדרך, היא קוברת את היכולת שלהם להתקדם בחייהם ולהגשים באמת חלומות
עוד כותרות ב-nrg:
- בעיית הדיור: לפיד, שכחת שהיית שר האוצר?
- האופוזיציה האיראנית: גילינו מתקן גרעיני סודי
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
את האמת? שאפו. כפיים למשרד החינוך. זאת פרסומת טובה. היא מצליחה לעשות את העבודה ולבלבל אותנו לכמה ימים, שעות או רגעים. מזל שיש נתונים, אליהם תכף נגיע. הצצה לדף הבית של המגמות בחינוך הטכנולוגי, מספרת סיפור דומה. בראש הדף, מלוות בתמונות אילוסטרציה מרשימות, ניצבות המגמות הריאליות יותר שחלקן נלמדות יחד עם בגרות מלאה.
גלילה מעמיקה מגלה את מה שלא רצינו לראות כבר בתוככי החינוך המקצועי והן מגמות הלימוד "בואו נבזבז לכם את הזמן, בכל מקרה לא יצא מכם כלום" טיפוח החן, קונדיטוריה, מלונאות ועוד.
כאשר אמנון לוי בתוכניתו "פנים אמיתיות" שעסקה בחינוך המקצועי, שאל את מנכ"ל אורט למה נער שיכול ללמוד קורס עיצוב שיער ב-60 שעות לאחר הצבא, נזקק לבלות שלוש שנים בלימודים כאלו? ענה לו מנכ"ל אורט "אתה יכול, הוא לא יכול", ומה הדבר הכי עצוב בסיפור הזה? מנכ"ל אורט, באמת ובתמים חושב שכך נראית אמונה בנערים הללו.
חשוב להבהיר, אינני רואה פחיתות כבוד בעיסוק במקצועות כמו עיצוב שיער, אפייה או מכונאות. אני רואה פחיתות כבוד בהיותי חלק ממדינה שמערכת החינוך שלה איננה מאמינה בכמחצית מבני הנוער שלה ומכווינה אותם למקצוע בגיל 15. זכותו של כל אדם לבחור את המקצוע אליו נוהה ליבו, רק זהו איננו השלב הנכון לבחירות דרמטיות מסוג זה.
במקום לפתוח לילדים שלנו כמה שיותר דלתות, אופקים חדשים ולהפוך אותם לצעירים משכילים, הם מוטחים בגילם הצעיר אל מציאות גזענית. אולי אלמד זכות על משרד החינוך ואומר שזוהי הכנה טובה לחיים במדינת ישראל של 2015.
עתה נסחור גם קמעה במילים: אל תגידו מכונאות, אמרו אוטוטרוניקה, אל תשתמשו בצמד המילים המאוס "חינוך מקצועי", השתמשו מעתה בצימוד הנוצץ "חינוך טכנולוגי", אל תגידו חלילה "הסללה" אמרו "הגשמת חלומות", וזו כל המשנה כולה על רגל אחת.
על פי מכון אדווה, מתוך 159 בתי ספר של רשתות "עמל" ו"אורט" האמונות על החינוך המקצועי 71 אחוז מממוסדות החינוך, מצויים בישובים עניים: 35 בתי ספר בישובים ערביים, 43 בעיירות פיתוח, 35 בישובים עניים חברתית וכלכלית והשאר אמנם מצויים בערים המרכזיות, אך ממוקמים בדרומי הערים.
על- פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2003 היה חלקם של תלמידי הנתיב הטכנולוגי 35% מכלל תלמידי י"ב, לעומת 30% בשנת 1998. עלייה גדולה במיוחד ניכרה בחינוך הערבי: מ-21% בשנת 1998 ל-37% בשנת 2003. ואם תהיתם, הנתונים ממשיכים רק לעלות.
תוכנית המתגבשת במשרד החינוך בימים אלו, אותה מוביל ח"כ שי פירון מסמנת מגמה שבה יגדל החינוך המקצועי מ-40% ל-50%. כן, מדינת ישראל מאד עסוקה ב''מדינת ישראל עסוקה "בצמצום הפערים והענקת שיוויון ההזדמנויות", וכך עד שנת 2024, מחצית מבני הנוער אמורים ללמוד במוסדות חינוך מקצועיים''. את שיוויון המעמדות וההזדמנויות, וכך עד שנת 2024, מחצית מבני הנוער אמורים יהיו ללמוד במוסדות חינוך מקצועיים. ואם אתם עדיין תוהים, זה לא יהיה הבן של ראש הממשלה.
בישיבת הממשלה האחרונה בנושא החינוך המקצועי, תמך ראש הממשלה בהגדלת פלח החינוך המקצועי וזכה בכבוד בהטחה מצד סילבן שלום "שהבן שלך יהיה פחח". ראש הממשלה לא נשאר חייב וגילה כישורי פסיכולוג מאבחן- בכך שענה כי סילבן "חי בטראומה מהעבר". אכן, העבר כבר כאן.
לדבריו של מנכ"ל אורט, בתי הספר המקצועיים מצילים את הנערים והנערות המגיעים ממשפחות קשות ללימודים במוסדות האלו - מן הרחוב. אבל האם כך הדבר? 50% מבני הנוער עלולים לגלוש לעבריינות וסמים באם לא ילמדו בנתיבים האלו? מחצית מבני הנוער במדינת ישראל אינם מסוגלים ללמוד בתיכונים עיוניים?
כדאי לכולם להציץ בפוסט שכתב בפייסבוק נעם בן משה, בוגר החינוך הטכנולוגי באשדוד, אשר שותף על-ידי ארגון "במזרח" בדף הבית שלהם. בשיחה מסביר בן משה כי גם הבגרות שבידיו, איננה מוגדרת כבגרות עיונית לכל דבר אלא כבגרות טכנולוגית.
לדבריו, בשל מגמת הלימוד שבה בחר, הוא נשלח באופן אוטומטי למערך הטכני של חיל האוויר, "בצה"ל ננעלו עליי" לא נשלחה אליו מנילה, שום הבטחה שנזרקה לחלל האוויר במסדרונות התיכון שלו - איננה התממשה. אם היה למשל לומד ביולוגיה בבית ספר אחר, בן משה לא היה מוסלל לשירות הצבאי במערך הטכני.
"החברים היו בטוחים שמובטח להם שטיח אדום בצה"ל ובחיים שלאחר מכך. הזמן עבר, צו ראשון וכל התהליך של לפני הגיוס- לא מנילה יוקרתית ולא זימונים לשום מקום", כתב בן משה "בצבא, הנוף לכל אורך הדרך היה דומה לחבר'ה מהבית: החל בטירונות, דרך הקורס בטכני ועד לגפים הטכניים בבסיסי חיל האוויר - רובם המוחלט של מי שראיתי היה מזרחי, אתיופי, רוסי או דרוזי. קצת מזכירים את הילד מהפרסומת בגוון עורם (אולי חוץ מהרוסים). כולם לבושים בסרבלים כחולים החולקים את ריח הדלק הסילוני באהבה".
זוכרים את הפיה הוורדרה? הו, היא באמת עסוקה בלהרוס חלומות, את אלו של נערים צעירים המובטחים להם מקצועות יוקרתיים, עתיד בטוח וחיי עולם הבא. אילו חלומות היא דווקא כן מגשימה? את אלו של המדינה – ובראשם הצבא והתעשייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם