צריך אסטמה כדי להתקבל לגל"צ?
כך הפך תהליך ההתמיינות למסלולי התקשורת בצה"ל למשימה כמעט בלתי-אפשרית עבור מי שלא סובל מבעיה רפואית, גם אם הוא חולם לשרת בגל"צ או ב"במחנה"
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- איטליה: פאביו קנאברו נדון ל-10 חודשי מאסר
- יונה מבהיר: המחנה הציוני מוכן לדון בחלוקת ירושלים
לא שלא התקבלת לגל"צ או לבמחנה כי אתה לא טוב. חלילה, לא היית שם וניסית להוכיח את יכולותיך. כן, צר לי לבשר לך: שוב לא התקבלת למיונים. אותם המיונים שאמורים לבחון את מידת התאמתך למסלולים האלה. כן, מסתבר שמראש לא רוצים לראות מה אתה שווה. "למה?" אתה שואל, אז זהו, כנראה שלעולם לא תדע. לא שלא ניסית, דווקא שלחת מכתבים. למי לא שלחת מכתבים? אולי לרמטכ"ל. נדנדת לכל העולם ואפילו לאשתו. כתבת שלמרות הפרופיל הרפואי הקרבי שלך, הרזומה העיתונאי שלך יאפשר לך להיות מועמד פוטנציאלי ראוי. רק לנסות. אם לא אתקבל - לא אפצה את פי כדי לערער.
אבל עשרות פקידים, שהמרחק בינם לבינך הוא שנה-שנתיים ומדי ב', נפנפו אותך בתואנות שונות ומשונות. לא ויתרת. רוב פניותיך כלל לא נענו. גם זה לא גרם לך לוותר. פנית שוב ושוב, בטלפון, בפקס, במייל, באתר ועם יונת דואר. לצערם לא ניתן לאשר את בקשתך.
ואז אתה מגלה שאתה לא לבד. בפני הנער המעוניין להתמיין לשירות צבאי בתחום התקשורת יעמוד אתגר בלהות, אם יתגלה שהוא רחמנא ליצלן בריא בכל רמ"ח איבריו. לא, חלילה, משום שהוא מוכשר פחות מחבריו האנמיים והאסמטיים, אלא משום שתיקו הרפואי דל יותר. חרף ניסיונותיהם של ערכאות צה"ליות להבהיר כי מצבך הפיזיולוגי אינו קובע את גורלך בכל הקשור לסיכוייך להגיע למיונים ליחידות אלו, תיתקל בשטח בעובדות שקשה לערער עליהן. להגיע לאפשרות (!) להתמיין למסלולים הקשורים לתחום התקשורת והדוברות בצבא זה פשוט קשה יותר ככל שהפרופיל הרפואי הצבאי שלך גבוה יותר. משמע – כשיר לקרבי כמוהו פסול לכל שירות אחר. וכשיש שיטה, אז מה הפלא שיש כאלה שמנצלים אותה?
אבל הבעיה גדולה יותר. במרוצת הזמן נוצרה לשירות בתפקידי מטה ואף בתפקידים אחרים שאינם קרביים גרידא, תדמית פחותת ערך. תדמית ומציאות כרוכות זו בזו וגם כאן פיגמליון מוכיח לנו שהוא עובד: הגעת למיונים לתפקידי תקשורת? כנראה שהפרופיל הרפואי שלך נמוך. תפקידם של המיונים דהיום הוא לברור את בעלי הכישורים הטובים ביותר לשירות ביחידות התקשורת, אך מרחב המדגם עומד על סך בעלי הפרופיל הרפואי המתאים, מדד שלא הוכח מעולם הקשר בינו לבין כישורי כתיבה כלשהם.
"מה לך כי תלין,", אמרו לך כולם, "החיים לא נגמרים במיונים לבמחנה". ידעת שאין לך סיכוי להגיע לשירות ביחידות התקשורת כל עוד לא איתרו אצלך בעיות תפקודיות כלשהן שמונעות ממך לגרז טנקים. ידעת שגורלך כמעט נחרץ לאור המדיניות המיליטנטית. ניסית, בעודך נשבע שלשרת את המולדת בביתך זה ערך עליון. אתה מחכה לשרת את המדינה ובחפץ לב אמיתי, מתוך נאמנות כנה למדינה שלך שאתה כל כך אוהב. זה בכלל לא מוטל בספק. אתה גם לא מפונק, ויודע יפה מאוד מהי החשיבות בהיותו של צה"ל גוף לא דמוקרטי.
ובכל זאת, אינך יכול שלא להשתאות לנוכח חוסר שיוויון
וזה מכרסם בך. היתרון הגדול שיש לאותם פרופילניקים שמגיעים למיונים ליחידות תקשורת על שום היותם פרופילניקים ותו לא – לא יוצא לך מהראש. בדמיונך הפרוע אתה רואה אותך מתקשה להשתלב בכל עבודה עתידית אפשרית בתקשורת, רק משום שאין לך פלטפוס. כבר ראינו כמה חזק הוא הקשר בין השירות הצבאי ביחידות התקשורת, על העיסוק במקצועות אלה ב"חיים האמיתיים".
ועדיין, אתה מתקשה להבין מדוע כל כך קשה לשלוח זימון להתמיין לתפקיד חלומותיך. אתה יודע שבחיים לא מקבלים את כל מה שרוצים, וטוב שכך. אבל מעולם לא ידעת כמה מהר יעדיפו לוותר על ההזדמנות להפיק ממך את המירב בשירותך הצבאי.
הכותב הוא בן 18, עורך ומגיש ברצועת הנוער של רשת א', כתב ב"מעריב לנוער" וב"מעריב לילדים" ופעיל חברתי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם