מדוע אני קול צף?
אני מתנגד בנחרצות לכיבוש וללאומיות בישראל ולא מזדהה איתה כלל. אולם גם המדיניות הסוציאליסטית של השמאל מזעזעת אותי בנצלנות שבה
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- אובמה: "אם איראן תרמה – לא תהיה עסקה"
- התקווה: מדליית ארד לחנה קנייזבה באליפות אירופה
בעיניים ישראליות טיפוסיות המלים של חברתי נשמעות כאילו נאמרו מתוך טריפ של LSD, אבל בראיה אובייקטיבית קשה שלא להבחין בהיגיון שטמון בהן. מרביתנו אינם רואים אותו כי עשרות שנים של תעמולה ציונית במערכת החינוך, בכלי התקשורת ואפילו בתוך המשפחה לימדו אותנו לחשוב בגוף ראשון רבים ולא בגוף ראשון יחיד, על אף שבאנו לעולם לבד וגם נלך לקבר לבדנו.
עד היום, קשה לי לשכוח את מבט הפלצות על פניה של אמי כאשר אמרתי בגיל 17 שאני שוקל לדלג על הצבא לא רק מתוך הזדהות עם גורלו של העם הפלשתינאי אלא גם ובעיקר כי חבל לבזבז שלוש שנים על מדינה שלא תחזיר לי לעולם את השנים הללו.
בעיניים של אישה שגדלה על סיפורי גבורה אודות חיילים שהקריבו את חייהם למען תקומת ישראל נשמעו דבריי הלגמרי הגיוניים (למה לשרת אם אפשר להשתמט?) כמו פסיכוזה בהתגלמותה. גם אני נרתעתי מלהגשימם (אני מקווה שתסלחו לי, כי הייתי באמת צעיר וחלש).
האנומליה שבלדאוג לעם ישראל במקום לעצמנו מאפיינת גם היום חלקים נרחבים בציבור – לרבות אנשים יותר משכילים ופחות לאומנים. אפשר לראות זאת באופן שבו מצביעים לכנסת ביישובים מבוססים. בבחירות האחרונות גירדו מפלגת העבודה ומרצ ביחד בקושי 16% של הקולות אבל בסביון הן זכו ב-23%, בכפר שמריהו הן קיבלו 26%, ובכרמי יוסף (היישוב שלי – אגב) הן לקחו לא פחות מ-37% מהקולות.
קטונתי מלהטיף לשכניי למי להצביע, אבל אני תוהה מה מביא אנשים בעלי רכוש להצביע למפלגות בעלות מצע סוציאליסטי שמבטיחות לעשות כל שלאל ידן כדי להטיל מיסוי כבד על הרכוש הזה.
זה מביא אותי למשה כחלון שבשבוע החולף הפך אותי ללהיט ויראלי כאשר נטל ראיון קצר שנתתי לערוץ 10 שבו הסברתי כי זה לא האינטרס שלי לעזור לעניים ולכן אני נגד פיקוח על מחירי שכר דירה, העלה לדף ה-Facebook שלו ושאל "תגיד, אתה רציני?" כמאה וחמישים אלף איש צפו.
מאות קיללו אותי בפומבי וכמה עשרות שלחו לי מכתבי איום באופן פרטי. פרשנים פוליטיים אמרו שאני אחראי לתוספת של מנדט שכחלון קיבל בחלק מהסקרים.
כחלון, כמובן, לא יצר קשר כדי לומר תודה או לקבל ממני תשובה לשאלתו, אז אני מנצל את ההזדמנות לענות.
אמנם כתבתי סאטירה ופרוזה בחיי, אבל במקרה הזה דיברתי לגמרי ברצינות. אין לי דבר נגד מובטלים כרוניים, נגד צאצאי העולים משנת החמישים שהשתלטו על רכוש ערבי "נטוש" (במסגרת אותו מהלך "מבריק" שהחליף ערבים דוברי ערבית ביהודים דוברי ערבית) ובכל זאת אינם מרוצים מחלקם, או נגד מי שסתם לקחו משכנתא גדולה ולא עמדו בתשלומים - אבל האינטרס שלהם איננו האינטרס שלי.
הם מצביעים למפלגות כמו ש"ס, "כולנו" ואפילו
הימין מוליך למלחמה הבאה שתהיה מיותרת לא פחות מקודמותיה. אין בנמצא מפלגה שתחתור לשלום עם הפלשתינאים ותוותר על ההתנחלויות מצד אחד, אבל לא תגזול רכוש שאגרתי ביושר מצד שני; מפלגה שתהפוך את מדינת ישראל מרשת עזרה הדדית חונקת ודורסת לחברת אחזקות מצליחה ורופפת. לכן, אני קול צף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם