ראשי » חדשות » דעות

המערב צריך להכריע: הכסף האיראני או מאבק בגרעין?

הסכם ההבנות שהושג בחודש שעבר בלוזאן הציב את מדינות אירופה ואת וושינגטון בפני התלבטות מכרעת: לחשוש ממרוץ נשק אזורי ומהתחמשות גרעינית של טהרן, או לנצל את פתיחת השוק של הרפובליקה האסלאמית לתועלתן האישית. דילמה עם ניחוח ביטחוני

בריאד נפתחה היום (ג') ועידה של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי, שתתכנס כדי לדון בדאגתן בנוגע למתרחש בתימן. לכאורה מדובר במפגש של שש מדינות סוניות שדנות בהשתלטות החות'ית-שיעית על תימן, אך בפועל הדאגה האמיתית היא אחרת.

עוד כותרות ב-nrg:
- על חשבוננו: חשמל, כדורגל ואקדמיה חינם
- משלוח הקוקאין הגיע ליעד הלא נכון - פעמיים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ברקע הדברים עומד החשש גם ממוקדי סכסוך אחרים באזור שקשורים במתח השיעי-סוני, וביניהם סוריה ולוב, שגורמים לראשי המדינות הסוניות לפחד מהקמת מעצמה שיעית בהובלת איראן באזור, שתוביל למלחמה פנים-אסלאמית גלויה.
 
 
אך למרות זאת, מוקד תשומת הלב של ראשי מדינות המפרץ היה ונותר הסכם הגרעין עם איראן. הראיה: אורח הכבוד בוועידה נשיא צרפת פרנסואה הולנד, מי שלכאורה לא קשור לסכסוך בתימן, אך מצד שני סומן בזמן המשא ומתן שנוהל בלוזאן כבעל העמדה הנצית מתוך שש המעצמות העולמיות וכמי שמודאג ביותר מאפשרות שטהרן תתחמש בנשק גרעיני.

צרפת הזדרזה אתמול לפרסם הודעה משותפת עם ערב הסעודית, ובה הצהירה כי יש להבטיח שכל עסקה עתידית עם איראן לא תערער את היציבות באזור או תאיים על שכנותיה של הרפובליקה האסלאמית. הנשיא הולנד ומלך ערב הסעודית סלמן ישבו לשיחה בת שעה בארמון המלכותי, שבה דנו על תפקידה של ריאד בסוריה ובתימן, ובסופה הזכירו פעם נוספת כי לתפיסתם אין לאפשר לנשיא סוריה בשאר אל-אסד להוסיף לשבת על כס הנשיאות במדינה.

דיפלומט צרפתי בכיר אף הסביר לסוכנות הידיעות "רויטרס" אתמול כי "יש להם חשש אמיתי שהסרת העיצומים תאפשר לאיראן לממן את כל זרועותיה באזור", ודבריו ביססו את ההשערה שלפיה החשש מהעסקה שהושגה עם טהרן בלוזאן תפעל לא רק בכיוון של תוכנית הגרעין אלא אף תאפשר לרפובליקה האסלאמית להעצים את יכולותיה בתחום הטרור.

עמדה זו ניצבת אל מול הגישה האמריקאית הרשמית, שבמסגרתה חזרו ראשי הממשל, ובהם הנשיא ברק אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי, על כך שאין לדאוג מההסכם בלוזאן וכי לא יאפשרו לאיראן להשיג נשק גרעיני.

המפגש במפרץ נערך שבוע לפני שנציגי המדינות הערביות ייסעו לוושינגטון, שבה ישבו לדון עם אובמה, אשר ינסה, לדבריו, להגיע "לסיעור מוחות" עמם על ההתקרבות האמריקאית לטהרן בעת האחרונה. מזכיר המדינה קרי יגיע אף הוא לריאד מחר, בניסיון לשוחח עם ראשי מדינות המפרץ.
 
מצדה, ערב הסעודית מנסה לנצל את בואם של ראשי צרפת לריאד בין השאר משום שהם מנסים לסמן לאמריקאים שקיימת חלופה מדינית ברורה לארה"ב. כפי שהגדיר זאת דיפלומט צרפתי נוסף שהתראיין ל"רויטרס": "הם רצו שנבוא לכאן כדי שיוכלו לומר לאמריקאים – 'תראו, ישנה לנו גם צרפת. זה תלוי בכם לא להתרחק מאיתנו ולהיות כאן עמנו'".

וזו רק אחת ההתנגדויות שעמה מתמודד אובמה: בחודש שעבר פורסם כי מדינות ארה"ב, אשר פועלות בעצמאות מסוימת מהממשל הפדרלי המרכזי, הידקו את החקיקה המקומית לגבי העיצומים שהוטלו על איראן, בניגוד לעמדת הבית הלבן. כמו כן, השבוע אמורים הסנאטורים להצביע על הצעת החוק שעברה בוועדת החוץ של בית המחוקקים העליון ולפיו הנשיא לא יוכל להסיר את העיצומים על איראן מבלי להתייעץ איתו קודם לכן. אמנם הבית הלבן הצליח להגיע לסיכום עם הסנאטורים על ריכוך הצעת החוק, אך עצם קבלת החוק ברוב גדול נתפסת כמכה חריפה לממשל.

המחלוקות המדיניות היו יכולות להיתפס באופן חיובי יותר בישראל אלמלא לכל הנושא היה ממד נוסף, שמעמיד את כל המצב באור שונה לחלוטין: שחקנים שונים בזירה הבינלאומית המערבית מנסים להרוויח כמה שיותר מעסקת הגרעין עם איראן בתחום הכלכלי ולמנף אותה לשגשוג של ארצם.

כך למשל, הבוקר דווח ב"טהרן טיימס" כי סגן שר החוץ הפולני הגיע לבירה האיראנית במטרה להיפגש עם ועד המסחר, התעשייה והמכרות המקומי, ומתוך כוונה להגביר את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, ובייחוד בתחומי האנרגיה והתעבורה. מדובר בביקור בן יומיים שאליו הגיעו נציגים שונים מכמה משרדי ממשלה פולניים, שמבקשים כולם לבדוק את האפשרויות ל"יום שאחרי" עסקת הגרעין הסופית, שאמורה להיחתם על ה-30 ביוני.

הפולנים, כמובן, לא לבד. הם רק האחרונים בסדרה של משלחות שהגיעו לאיראן במטרה לבחון את אפיקי ההשקעה האפשריים ברפובליקה האסלאמית המרוששת, שמקווה למנף את ההסכם על תוכנית הגרעין ואת הסרת העיצומים כדי להתקבל מחדש לקהילה הבינלאומית ולתמרץ את כלכלתה השוקעת.
 

אתמול פרסמה סוכנות "רויטרס" כי לטהרן הגיעו מומחי אנרגיה אמריקאים – אחת התומכות העיקריות בהסכם, כזכור – ושם דנו עם בכירי השוק המקומי באפשרויות השקעה בתחום הנפט והגז. סגן שר הנפט האיראני ציין כי כמה חברות אירופיות ואמריקאיות הביעו נכונות להשקיע בכמה מיזמים של טהרן, כולל במפעלים פטרו-כימיים במדינה. אמנם בחוק האמריקאי עדיין קיים איסור על סחר עם הרפובליקה האסלאמית, אולם אין משמעות הדבר שאזרחי ארה"ב לא יכולים להכין את הקרקע לקראת הסרת העיצומים.

וושינגטון הצטרפה בכך לגישושים מצד האיחוד האירופי והקרמלין, שניסו שניהם לבחון אף את המצב "ביום שאחרי". אף שמוסקבה הודאגה מפריצת האיראנים לשוק האנרגיה העולמי ודחיקת החברות הרוסיות ממנו, הנשיא ולדימיר פוטין הורה להפשיר את עסקאות הנשק הקפואות בין המדינות, שמכניסות לקרמלין נתח כספי לא מבוטל. כמו כן, השוק האיראני קורץ לרוסים, שמבקשים לנצל את הפוטנציאל הגלום בו לתועלתם הכלכלית.

אירופה מצדה דווקא רוצה לתעל את ההסכם ואת פתיחת שוק האנרגיה האיראני לניתוק תלותה בגז הרוסי. הקרמלין איים כמה פעמים בשנתיים האחרונות, בעקבות הסכסוך מול האיחוד בכל הקשור ללחימה באוקראינה, לנתק את אספקת הגז שזורמת למערב, וחלופה איראנית יכולה להיות ערובה לראשי המדינות בבריסל כי לא יתמודדו עם משבר אנרגיה חריף ביבשת.

וגם המתנגדות לעסקה מנצלות את המצב לרווח אישי, אף שבאופן עקיף: צרפת – אותה מדינה שהוזמנה לדון במשבר האיראני ובהשלכותיו המדיניות – סגרה אתמול עסקה ביטחונית נרחבת עם קטאר, שכנתה למפרץ של איראן, שבמסגרתה תעביר פריז 24 מטוסי "רפאל" תמורת תשלום נאה של 7 מיליארד דולר. הבוקר הודיע שר החוץ הצרפתי לורן פביוס על חתימת חוזים במיזמים שונים בערב הסעודית בשווי מיליארדי דולרים. שר החוץ הוסיף כי מתנהלות שיחות בנושא הביטחוני "בשלב מתקדם", וכי הן מתמקדות בתחום הימייה.

תוצאת הביניים של ההסכם עם איראן, כך מסתמן, עדיין תלויה ועומדת, וכל אחד מהגורמים בזירה הבינלאומית שבוחשים בקלחת עומדים בפני כמה אינטרסים שונים, ולעתים אף מנוגדים.
 

ההצהרות הלוחמניות שמשחררת איראן מאז חתימת הסכם ההבנות בתחילת החודש שעבר, כמו גם אזהרותיו התקיפות של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לא מוסיפות שקט בבירות המערב מפני החשש שאיראן תוביל לתוהו אזורי, למרוץ חימוש גרעיני ולטרור עולמי. המדינות הערביות, שמתייצבות באופן חסר תקדים באותו צד עם נתניהו ומשמיעות הצהרות דומות, רק מעניקות משנה תוקף לדאגות.

אלא שמנגד ניצב ממשל אמריקאי תקיף, אשר שם את כל כובד משקלו בעד ההסכם, וכן אינטרסים כלכליים שונים שקוסמים מאוד לרבים במערב, כולל בארה"ב עצמה וייתכן שאף בישראל. הסברה הרווחת היא ששתיים משש המעצמות שהשתתפו במשא ומתן, רוסיה וסין, מונעות מכוח האינרציה הכלכלי ומהרצון לשיתוף פעולה עם הרפובליקה האסלאמית.

אז מה יכריע את הכף? החשש שמשותף לרבות ממדינות האזור ולמעצמות המערב מפני התחמשותה של טהרן והידרדרות האזור למלחמה כוללת, או שהקסם הטמון בפתיחת השוק האיראני לנוכחות מערבית והגישה לרזרבות הנפט הגדולות של הרפובליקה האסלאמית? כמו במקרים רבים, גם כאן המערב פשוט קרוע ולא יודע לאן לפנות, ואויביו מנצלים את המצב כדי לתקוע טריז בין המדינות השונות ולנצל את המצב לטובתם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg