סימון מוצרי ההתנחלויות: להפוך את אות הקלון לאות גאווה
אם מדינות אירופה מתאוות כל כך לסמן את מוצרי ההתנחלויות, מדוע שלא נעשה עבורן את העבודה, נסמן אותם באופן יזום וסוף סוף נקבל הזדמנות לספר את הסיפור שלנו לעולם?
בשבוע שעבר אישר הפרלמנט של האיחוד האירופי החלטה המביעה תמיכה בסימון מוצרים מההתנחלויות. ההחלטה עברה ברוב של 525 תומכים מול 70 מתנגדים. אם עד כה מדינות מסוימות באירופה נהגו לסמן את מוצרי התנחלויות, הרי שכעת יש קריאה של הפרלמנט לאימוץ מדיניות כלל-אירופאית. התגובות הישראליות הצפויות לא איחרו לבוא: ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה והזכיר את "הזיכרון ההיסטורי". סגנית שר החוץ ציפי חוטבלי הודיעה שתפתח במאבק מדיני, במחנה הציוני מחו נגד הפגיעה בכלכלת ישראל ועוד.יש להודות שמדובר בתסריט ידוע מראש. חברי הפרלמנט האירופי מתענגים על צדקנותם, ראש הממשלה ומשרד החוץ "מגנים בכל תוקף" את "המהלך הפסול מיסודו" - זה שישראל כמובן -"לא תאפשר", וכולם ממלאים את תפקידיהם נאמנה.
בניין האיחוד האירופי צילום: איי.אפ.פי
אבל אם נחשוב על זה רגע לעומק, נגלה שבכל תרחיש, ההפסד מצוי במגרש הישראלי. גם אם הלחץ של משרד החוץ יצלח, גם אם יוביל לריכוך המדיניות או ינחל הצלחה מסחררת עד לביטול ההחלטה – בקרב הזה אנחנו מפסידים מראש.
כי ההיסטריה והגינויים מהקשת הפוליטית משרתים את הנרטיב שלפיו ישראל היא הנאשמת במשפט. ייתכן שבנסיבות הקיימות היא לא תורשע, אך בטווח הרחוק היא תיוותר בתפקיד הנאשמת. נימוקים כמו אנטישמיות, פגיעה בכלכלת ישראל או חרם בלתי מוצדק יסייעו אולי לדחות את ההחלטה, אך רק עד הפעם הבאה.
לכן, אני מציעה הצעה חדשנית: אם מדינות אירופה מתאוות כל כך לסמן את מוצרי ההתנחלויות, מדוע שלא נעשה עבורן את העבודה ונסמן אותם באופן יזום? כך תיפתרנה שתי בעיות. ראשית, במקום לצאת חוצץ, לבעוט ברגליים ולהיכנס לטלטלות מדיניות, נעמוד מאחורי המצב המדיני ונקבל הזדמנות לספר את הסיפור שלנו לעולם. שנית, במקום לדבר עם מוסדות מוטים שמתיימרים לקבל את ההחלטה עבור הצרכן הפשוט, נבחר במסלול עוקף - היישר אל השכל וההיגיון של אזרחי אירופה.
חשבו על הצרכן השבדי, הגרמני או הנורווגי שעל גבי תווית היין של אחד מיקבי השומרון ימצא, לצד הסימון המדובר, את הכיתוב הבא: "מוצר זה מיוצר ב(שם היישוב). יישוב זה שוכן בתוך הגבולות שנכללו על ידי חבר הלאומים בשנת 1920 בשטח המנדט הבריטי. שטחים אלו יועדו להקמת בית לאומי לעם היהודי, מתוך הכרה בחיבור בן 3,000 השנים של היהודים לארץ ישראל. בשנת 1949 האזור סופח על ידי ירדן, ובשנת 1967 התחוללה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה מדינות ערב ניסו להשמיד את מדינת ישראל ותושביה. מאז המלחמה וכתוצאה ממנה, האזור מצוי תחת ניהולה ואחריותה של ישראל".
ולסיום ייכתב כך: "אנו גאים להעסיק יהודים וערבים בחברה שלנו. זוהי תרומתנו הצנועה לשלום ולשגשוגם של כל תושבי האזור".
הגיעה העת שישראל תדע לעמוד על צדקת דרכה. הגיעה העת להבין שהישועה לא תגיע מהמוסדות אלא מהאנשים: מתבונתם, מעצמאותם ומכושר השיפוט שלהם. הגיעה העת לדבר עם מקבלי ההחלטות הצרכניות, במקום עם מקבלי ההחלטות הצרחניות.
בימי הביניים ובמהלך השואה, חויבו היהודים לענוד טלאי שכוון להיות אות קלון ובושה. עכשיו תורנו להפוך את אות הקלון הזה על פיו, ולומר בקול רם ובגאווה: היין הזה יוצר בשומרון, הגבינה הזו יוצרה בגולן, וזה חלק מהסיפור שלנו. הגיע הזמן שגם אתם תשמעו אותו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם