ראשי » חדשות » בעולם » אירופה

ערוץ צרפתי "חשף": אין אנטישמיות במדינה

הסרטון שהפקנו ב-nrg, שבו שיטוט עם כיפה וציצית גרר תגובות אנטישמיות מעוברים ושבים בפריז, עורר סערה בצרפת. ערוץ טלוויזיה מקומי ביקש לצלם סרטון דומה, אך התגובות היו שונות. המסקנה המתבקשת: אין אנטישמיות. נו באמת, "היפר כשר" זה סתם, נכון?

יהודים יקרים, שמעתם שאין כיום אנטישמיות בצרפת? כך הרי החליטו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית Envoyé Spécial בערוץ 2 הצרפתי. אז נכון, היו אמנם כמה מקרי רצח בעלי פרופיל לא תקשורתי מיוחד, כמו זה ב"היפר כשר" בפריז לפני פחות משנה, או רצח של שלושה ילדים ומבוגר מחוץ לבית הספר "אוצר התורה" בטולוז, אבל באמת שהאנטישמיות לא קיימת. היהודים הם פשוט אנשים נורא לחוצים, שנוטים להגזים. כל אותם אלפי יהודים צרפתים, חובשי כיפה או נשים עם שרשרת מגן דוד מדמיינים את הקללות שהם שומעים ברחוב, או את המכות שחלקם קיבלו בדרכם לבית הכנסת.


עוד כותרות ב-nrg:
• קללות, מבטים ויריקות: 10 שעות בפריז עם כיפה
• יונית לוי: ישראל מוצגת באופן בלתי הוגן בעולם
• לפיד נגד השמאל: "לא מחוברים למציאות"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

והנה ההוכחה החד-משמעית והמוחלטת של ערוץ 2 הצרפתי שאין אנטישמיות במדינה: הם ניסו את מה שאנחנו כאן ב-nrg עשינו לפני כמה חודשים - לצעוד ברחובות פריז עם כיפה ומצלמה נסתרת, ולראות מה התגובות. בשיטוט שלי ברחובות פריז לא נתקלתי לשמחתי באלימות פיזית, אך ספגתי קללות, יריקות ואיומים, והפחד היה מוחשי מאוד. אבל זה, כנראה, לא מה שקרה לכתב Envoyé Spécial, טיירי וינסנט, עיתונאי בעל עיניים כחולות ומראה צרפתי להפליא, שצעד ברחובות בירת צרפת עם מצלמה נסתרת וכיפה שחורה לא ממש בולטת, והגיע למסקנה שאין אנטישמיות במדינתו.

הפרויקט ב-nrg, שזכה לעניין ולסיקור עולמי
 

Envoyé Spécial היא אחת מתוכניות הטלוויזיה המוערכות בצרפת, מעין גירסה צרפתית ל-60 דקות האמריקאי, ועל הכתבה עמל וינסנט כמה חודשים. נפגשנו לפני כחודשיים בישראל, לכאן נשלח רק כדי לשוחח איתי. בשיחת טלפון מקדימה הוא סיפר שהוא "עושה כתבה כללית על האנטישמיות המדאיגה בצרפת" וכי הוא רוצה לראיין אותי כמי שנפל קורבן לאנטישמיות. במהלך הריאיון הוא אף רמז כי הסרט שהפקנו ב-nrg נועד לגרום לכל היהודים מצרפת לעלות לישראל. הצלם שלו, שאינו יהודי, אמר "החברה היהודייה שלי ראתה את הסרטון שלך ואמרה לי 'זהו, אני עוזבת את צרפת'". הוא ניסה להסביר לי כמה נזק גרמתי לקהילה היהודית.

בכתבה המושקעת שפורסמה בצרפת הציג אותי וינסנט כ"עיתונאי ימני קיצוני שגדל בהתנחלויות ושירת כדובר של הצבא הישראלי". לך תסביר לצרפתים כי אחת הדרכים הסלולות לתקשורת הישראלית היא שירות בדובר צה"ל או בגלי צה"ל. האם זה אומר שעד היום אני מדברר את הצבא הישראלי? נדמה שאיני מסתדר עם ההגדרה הזו.

עוד נטען בכתבה כי מאחר שכלי התקשורת שבו אני עובד נרכש על ידי "ישראל היום", הרי שהבעלים הינם מאנשי אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקרא לכל יהודי צרפת לעלות לישראל. לנוכח זאת הבהיר וינסנט: "אין אנטישמיות במדינה, מדובר בסרט תעמולה של ממשלת ישראל שנועדה לרוקן את צרפת מיהודים".
 
מרגע פרסום הכתבה, הטוויטר שלי הוצף בהודעות גנאי מקרב צרפתים מוסלמים שטענו "הכתמתם את כל העם הצרפתי", "עוררתם פרובוקציה" או לחילופין "שיקרתם, אין באמת אנטישמיות בצרפת". הרחיק לכת האינטלקטואל האיסלמיסטי טריק רמאדן שכתב כי הפרויקט של nrg הוא הסתה איסלמופובית שנועדה להכתים את הצעירים המוסלמים בפרברי פריז. הוא אף שיבח את וינסנט על כך שהראה את ה"אמת". הפוסט שלו בפייסבוק זכה לעשרות אלפי לייקים ושיתופים. גם בעיתון "לה פיגרו" הפופולרי סקרו את הכתבה הטלווזיונית.

למרות שוינסנט טען כי הוא לא חווה אנטישמיות, באותה כתבה הוא דיווח על המספרים ההולכים וגדלים של אירועים אנטי-יהודיים במדינתו: 423 בשנת 2013, מול 851 ב-2014.
 
כל יהודי שמזוהה כיהודי כלפי חוץ בצרפת יכול לספר על אירועים אנטישמיים שחווה במדינה. ואם הם, או אני, לא מספיקים, אז יש כמה וכמה כתבות תחקיר אחרות שנעשו בעניין הזה, שגילו שלא נעים להיות יהודי באירופה. כשבוע לאחר הפרויקט של nrg, ה"דיילי מייל" הבריטי שלח כמה כתבים לערים שונות ברחבי אירופה, לחוש על בשרם את השפעתה של הכיפה. הכתב שנשלח לקופנהגן ספג אלימות מילולית קשה והכתב בברדפורד בבריטניה קיבל איומים של ממש על חייו והיה חייב להפסיק את הצילומים במהירות.

הקהילה היהודית בצרפת סוערת בעקבות הכתבה של וינסנט - ובצדק. הרי אם, כפי שהוא טוען, אין אנטישמיות בצרפת, אז קרוב לעשרת אלפים החיילים ששומרים כיום על מוסדות יהודיים הם לגמרי מיותרים. ואם אותם חיילים יעזבו את עמדתם, ופיגוע בוא יבוא, אז זו לא אנטישמיות. הרי וינסנט אמר שאין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg