נתניהו לא מסלף: האמת על הקשר בין המופתי להיטלר
ההתקפה התקשורתית נגד ראש הממשלה מעידה בעיקר על רמת הצביעות. מימי המופתי הנאצי חאג' אמין אל חוסייני, דרך יורשו, הרוצח יאסר ערפאת, ועד מכחיש השואה אבו מאזן – אלו הם פניה של התנועה הלאומית הפלסטינית
העליהום התקשורתי נגד ראש הממשלה, וההתגייסות המבישה להגנת שמו הטוב של המופתי חאג' אמין אל חוסייני, מביאים את הצביעות לרמות חדשות. במשך שנים התעלמה התקשורת מהקשר העמוק והשיטתי בין התנועה הלאומית הפלסטינית לנאציזם.• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הסרטונים שבהם אנו רואים המון פלסטיני חוגג נוכח רצח יהודים חפים מפשע אינם מקריים. אלו הם פניה של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשיתה ועד היום. מימי המופתי הנאצי חאג' אמין אל חוסייני, דרך יורשו, הרוצח יאסר ערפאת ועד מכחיש השואה אבו מאזן.
המופתי נפגש עם היטלר, ואילו אבו מאזן מציג אותו כגיבור בספרי הלימוד, ואף קורא על שמו כיכרות ורחובות. מערכת החינוך, התקשורת ומוסדות הדת הפלסטיניים פועלים זה שמונים שנה בהשראתו ובדרכו של המופתי. גם אם דבריו של נתניהו בקונגרס הציוני, שעסקו ביחסים בין המופתי והיטלר, לא נוסחו בצורה הכי מדויקת, הרי שהמסר המרכזי שעולה מדבריו, מדויק ועוד איך.
לאור דבריו של ראש הממשלה נתניהו אתמול חזרתי אחורה לספר שפרסמתי עם עמיתי אראל סג"ל ונקרא "נכבה חרטא". הפרק החמישי בספר, שמובא כאן במלואו, הציג עובדות שהפלסטינים והערבים היו שמחים מאוד למחוק מספרי ההיסטוריה, עבר לא רחוק שהם מתעקשים לשכוח ולהשכיח - ההיסטוריה הנאצית של התנועה הלאומית הפלסטינית:
מנהיג הלאומיות הערבית בארץ ישראל, המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, היה מיודד עם מנהיגי המפלגה הנאצית והקים תנועת נוער של ערביי ארץ ישראל שנקראה "הצופים הנאצים", תנועה שסמלה היה צלב קרס. אל-חוסייני היה המסית והיוזם המרכזי של המרד הערבי הגדול בשנים 1939-1936 וב-1937 נמלט מהארץ. לאחר שהיה שותף לפרעות נגד יהודי עיראק ב-1941 העביר את משכנו לגרמניה, בה שהה עד 1944.
הוא התגורר בברלין, ובנובמבר 1941 נפגש עם היטלר וניסה לשכנע אותו להשמיד את היהודים שהתגוררו בארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו. לפני למעלה מחמישים שנה נחשפו כמה מזיכרונותיו של המופתי: "אחד התנאים שלנו לשיתוף פעולה צבאי בין הערבים לבין גרמניה היה מתן יד-חופשית לחיסול היהודים בארץ ישראל ובמדינות ערב האחרות".
"באיגרת רשמית ששלחתי לאדולף היטלר תבעתי הצהרה מפורשת מצד גרמניה ואיטליה כי הן מכירות בזכותן של מדינות ערב לפתור את בעיית המיעוטים היהודיים בצורה ההולמת את השאיפות הגזעיות והלאומיות שלהן ובהתאם לשיטות המדעיות שנקטו גרמניה ואיטליה כלפי היהודים שלהן. תשובת הגרמנים הייתה: 'היהודים שלך'". הוא הצליח לקבל מהיטלר התחייבות כי "מטרתה היחידה של גרמניה תהיה אז להשמיד את היסוד היהודי המתגורר במרחב הערבי בחסות הבריטים".
אל-חוסייני ערך באושוויץ סיור משותף עם אייכמן, ובו הבטיח לאייכמן כי ערביי ארץ ישראל יתגייסו ברצון לביצוע משימת השמדה דומה נגד היהודים בארץ. ברדיו הגרמני קרא: "הרגו את היהודים בכל מקום שאתם מוצאים אותם - למען אללה, ההיסטוריה והדת".
ב-1942 הקימו הגרמנים, לבקשת המופתי, כוח מיוחד של האס-אס שנקרא "איינזצגרופה מצרים", על מנת לבצע את ריכוז יהודי ארץ ישראל במחנה ריכוז וחיסולם הסופי. האיינזצגרופה, בראשותו של וולטר ראוף, מנה 24 לוחמים וסופח לצבאו של רומל. לו היה רומל מנצח בקרב אל עלמיין, היה ראוף הממונה והמבצע של הפתרון הסופי של יהודי ארץ ישראל.
בהמשך הקים אל-חוסייני בבוסניה עבור הנאצים דיוויזיית אס-אס מוסלמית, הדיוויזיה ההררית מספר 13, שמנתה מעל ל-20 אלף לוחמים שלקחו חלק במאמץ המלחמה הנאצי. תפקידו של אל-חוסייני כאיש דת מוסלמי היה מכריע בשל התנגדות דתית שפרסמו אנשי הדת המוסלמים-בוסנים לגיוס לצד הגרמנים. דיוויזיה זו פעלה בעיקר בלחימה כנגד כוחות הפרטיזנים של טיטו.
לאחר מכן הגה חוסייני וקידם את "מבצע אטלס" שמטרתו הייתה הרעלת מקורות המים של מרכז הארץ, תכנית שעשויה הייתה להוביל למותם של 250 אלף איש. צנחנים גרמנים וערבים צנחו באזור יריחו כשברשותם עשרה מיכלי רעל ארסן חמצני, כשכל מיכל היה יכול להרוג 25 אלף איש. המשימה נכשלה בשלב הביצוע בעקבות מעצר חלק ממשתתפי המבצע על ידי הבולשת הבריטית.
אל-חוסייני נושא באחריות ישירה לרציחתם של מאות אלפים מיהודי הונגריה. הוא הפעיל לחצים גדולים על הגרמנים ועל ההונגרים להשקיע משאבים רבים, בשלבים קריטיים של המלחמה, בחיסול מלא של יהודי הונגריה. אל-חוסייני הצליח במסע השכנועים שלו ובמאי 1944 החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ.
אל-חוסייני אף פנה לממשלות איטליה ובולגריה בבקשה שיבטלו היתרי עלייה שנתנו ליהודים תוך שהוא מאיץ בהן לגרש את היהודים לפולין, צעד שמשמעותו הוודאית הייתה מסירתם לידי הנאצים. כאשר התברר לו כי ממשלת הונגריה מתכוונת לאפשר ל-900 ילדים יהודים לברוח מהנאצים לארץ ישראל, תבע ממנה לחזור בה מההחלטה והדגיש כי הערבים חשובים למאמץ המלחמה הנאצי. מאמציו הצליחו והילדים נשלחו למחנות ההשמדה בפולין.
אל-חוסייני לא היה הדמות הבולטת היחידה בקרב ערביי א"י ששיתפה פעולה עם הנאצים, כמוהו נהגו דמויות נוספות כגון ראסם ח'אלדי, ג'מאל חוסייני, וצפי כמאל ועוד. מסמכים של הפיקוד הגרמני העליון בפלנסבורג גילו כי המרד הערבי הגדול שיזם אל-חוסייני בשנים 1939-1936 הונע באמצעות כספים שהעמידה לרשותו גרמניה הנאצית. אל-חוסייני עמד בראש הוועד הערבי העליון בתקופת המרד והיה הדובר הערבי המרכזי בפני ועדת פיל.
במהלך המרד נהרגו כ-400 יהודים, כ-200 בריטים וכ-5,000 ערבים, אולם למרות שמספר האבידות בקרב הערבים היה גדול פי עשרה ויותר, היה המרד הצלחה ערבית והשיג את מטרותיו. זאת משום שהתגובה הבריטית למסע הרצח והטרור שהוביל המופתי הייתה אימוץ הספר הלבן של מקדונלד, שהיה למעשה נסיגה מוחלטת של בריטניה מההתחייבויות שהעניקה לתנועה הציונית ולעם היהודי בהצהרת בלפור.
ההחלטה על הספר הלבן הוגדרה על ידי וינסטון צ'רצ'יל כמינכן שנייה, כניעה נוספת בפני איומים, טרור וסחטנות. ניסיון חסר תוחלת לפייס את התוקפן. "היהודים הפריחו את המדבר, הקימו שורה של תעשיות משגשגות. הם ייסדו עיר גדולה על החוף השומם, רתמו את הירדן והפיצו את החשמל שלו ברחבי הארץ. רחוקים מאוד מלהיות נרדפים נכנסו הערבים לתוך הארץ והתרבו עד שהאוכלוסייה שלהם גדלה יותר ממה שכל יהודי העולם יכולים היו להגדיל את האוכלוסייה היהודית. עכשיו אנחנו מתבקשים להורות להפסיק את כל הדברים האלו ולשים להם קץ. אנו מתבקשים להיכנע, וזה הדבר שמציק לי יותר מכול – להסתה שניזונה מכסף זר ושאותה מלבה ללא הרף תעמולה נאצית ופשיסטית".
הספר הלבן של מקדונלד, שזכה לכינוי "ספר המעל", אומץ על ידי הבריטים ב-1939 וקבע כי שיעור העלייה היהודית יוגבל ל-75 אלף עולים בחמש שנים. כל עלייה מעבר למכסה זו הותנתה בהסכמת הערבים. רכישת קרקעות על ידי יהודים נאסרה ב-95 אחוזים משטח הארץ.
השלכות הספר הלבן היו הרסניות מבחינת הציונות, ויותר מכך מבחינתם של יהודי אירופה. סגירת שערי הארץ, בשנה שבה פרצה מלחמת העולם השנייה, גזרה למעשה את גורלם של מאות אלפי יהודים באירופה שיכלו להימלט מזרועות הנאצים. בסוף שנות ה-30 הכבידו כמעט כל מדינות העולם את מדיניות ההגירה שלהן. ארץ ישראל, שאמורה הייתה להיות מקום המקלט של העם היהודי, נאטמה כמעט לחלוטין בשעה הגורלית ביותר.
"לא זו בלבד שהספר הלבן של 1939 הקנה לערבים את הסמכות למנוע לצמיתות רוב יהודי בפלשתינה", כותב ההיסטוריון מרטין גילברט, "הוא גם ניתק את היהודים הנרדפים במרכז ובמזרח אירופה מאחד ממקומות המקלט העיקריים שנשארו פתוחים בפניהם". הייתה זו תוצאה ישירה של המרד הערבי הגדול והצלחה אדירה למופתי חאג' אמין אל-חוסייני, שותפו של אדולף היטלר לדרך.
15 במאי הוא התאריך שבו מציינים הערבים את יום הנכבה. 15 במאי 1944 הוא היום שבו החל שילוחם של חצי מיליון מיהודי הונגריה לאושוויץ. זו מורשתו של אל-חוסייני, מורשת המונחלת לילדים פלסטינים עד עצם היום הזה. שילוב בין שנאה חולנית כלפי יהודים, דה-הומניזציה מחליאה וקריאה להשמדתם כמי שאינם ראויים לחיות. זה מה שעלינו לזכור ב-15 במאי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם