רואים רחוק רואים שקוף
הוספת ה'פריפריה' למשרד הנגב והגליל היא לא רק תרגיל סמנטי אופייני לאריה מכלוף דרעי, אלא מבטאת יעדים פוליטיים. למפלגה זה טוב, ליישובים - פחות
השבוע התרחש אירוע היסטורי. לראשונה מאז הקמת המדינה זכתה הפריפריה לשר משלה בממשלת ישראל. אריה דרעי השיל מעליו את משרד הכלכלה כדי להיפטר מעול מתווה הגז, ובתמורה דאג לכך שהתואר השני שבו הוא מחזיק - השר לענייני הנגב והגליל - ישתנה, יורחב ויחוזק במונח חדש: שר הפריפריה. אם אריה דרעי היה באמת שר חברתי, הוא לא היה מוותר בקלות כזו על אחיזה במשרד משמעותי ועתיר תקציבים כמו משרד הכלכלה, משרד שיכול להשפיע באופן דרמטי על השכבות החלשות שבשבילם, טוען דרעי, הוא בא לעבודה.
דרעי כן הספיק לבצע כמה צעדים חשובים במשרד הכלכלה - בשיפור תנאי העסקתם של עובדי הקבלן, בעידוד תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות, ובשינוי עידוד חוק השקעות הון כך שככל שהאזור מרוחק יותר מהמרכז, כך יזכו העסקים הממוקמים בו להטבות מס ולמענקים גדולים יותר. מצד שני, יש מהלכים גדולים שהוא היה יכול לעשות וכבר לא יעשה, כמו למשל תיקון עיוות שקיים בנושא מחירי פיתוח הקרקע לתעשייה. מסתבר שדווקא באזורי תעשייה מרוחקים המחירים גבוהים יותר לעומת אזורי תעשייה הקרובים למרכז.
אבל דרעי בחר לעזוב את המשרד הגדול והחזק לטובת משרד קטן בהרבה, ולייפות את המהלך באמצעות תוספת תקציבית קטנה ולקיחת אחריות על כמה רשויות חלשות במרכז הארץ. ממש כמו בתקופת הבחירות, הנראות חשובה לדרעי יותר מהמהות. תוספת המילה 'פריפריה' לתאריו המיניסטריאליים הולמת היטב את האיש שבבחירות האחרונות נזכר פתאום להוסיף לשמו אריה את השם מכלוף. כמו בשם הפרטי כך גם בשם משרדו, מדובר בתוספת סמלית שמטרתה העיקרית היא פוליטית - לבסס את אחיזתה של ש"ס במחוזות האלקטורליים הטבעיים שלה.
תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו שוב שש"ס היא אכן מפלגת הפריפריה המובהקת ביותר. את הישגיה הבולטים היא רשמה לא רק בפריפריה הגיאוגרפית - 19 אחוז מהקולות באופקים ו־23 אחוזים בנתיבות - אלא גם בפריפריה החברתית, כאשר באור־יהודה ובבית־שמש, הממוקמות במרכז הארץ, היא קיבלה למעלה מ־14 אחוז מהקולות.
כזכור, דרעי הגיע לקלפי בבחירות האחרונות כשהוא נישא על גבו של קמפיין 'השקופים'. בתשדירי הבחירות הוא הכריז שהשקופים הם הילדים הרעבים ב"אופקים, ירוחם, שלומי, ודרום תל־אביב". את הזיקה לאופקים, ירוחם ושלומי, ביקש דרעי לממש בכניסתו למשרד לפיתוח הנגב והגליל. עכשיו הוא מבקש לבסס את זיקתו הפוליטית גם לשכונות בדרום תל־אביב, באמצעות משרד הפריפריה שעוצב במיוחד עבורו.
החיבור בין הפריפריה הגיאוגרפית לפריפריה החברתית טוב מבחינה פוליטית לאריה דרעי ולש"ס, אבל הוא הרבה פחות טוב למשרד לפיתוח הנגב והגליל. המשרד הזה, שנוצר לפני עשור עבור שמעון פרס, נועד לטפל בתחומי התעסוקה והתעשייה, הדיור וההתיישבות, החינוך והחברה. אחת ממטרותיו המרכזיות הייתה ועודנה לחזק את מעמדם של הנגב והגליל כאזורי עדיפות לאומית.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בעשורים הראשונים להקמת המדינה, היישובים בנגב ובגליל נקראו סְפָר ולא פריפריה. לא מדובר בהבדל סמנטי שולי. בניגוד למונח פריפריה, ספר הוא מונח עם משמעות אידיאולוגית חיובית. בשנות החמישים והשישים היה כבוד למגורים מחוץ למרכז. אנשים ראו חשיבות להתיישב בצפונה ובדרומה של הארץ, והחברה תגמלה אותם בהערכה וראתה בהם חלוצים. עם השנים נמוגה ההילה סביב ערך ההתיישבות, ואיתה כמעט נקבר מונח הספר. נשארנו רק עם המושג פריפריה, שמבטא בעיקר שוליות גיאוגרפית וחברתית.
בעשור שחלף מאז הקמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, החברה הישראלית קיבלה לא מעט תזכורות לכך שהפריפריה של ישראל היא לא סתם מקבץ של עיירות פיתוח ויישובים לא מבוקשים, אלא חבלי ארץ שהתיישבות בהם תורמת לביטחונם של המתגוררים במרכז הארץ. כשנה לאחר הקמת המשרד פרצה מלחמת לבנון השנייה והזכירה לכולם שהגליל הוא לא רק אזור לחופשה בצפון, אלא גם חזית קדמית חשובה של מדינת ישראל. בהמשך עברנו שלושה סבבי מלחמה בדרום, שהבהירו את חשיבות ההתיישבות בנגב. במקום שיש יישובים, יש צבא. אם לא הייתה התיישבות יהודית בנגב המערבי, הצבא לא היה ממהר לטפל באיום המנהרות. שדרות, נתיבות, אופקים ויתר היישובים הסמוכים לרצועת עזה הם לא רק פריפריה, הם גם ספר.
אבל מעבר להיבט הביטחוני וההתיישבותי, לספר הישראלי יש עוד דברים להציע, וגם הם לא מתחברים לשפה הפוליטית של דרעי. המשרד לפיתוח הנגב והגליל משווק, ובצדק, את הצפון והדרום כאזורים של איכות חיים, כחבלי ארץ שאפשר למצוא בהם קצב חיים שפוי ורגוע, קרבה לטבע, קהילתיות גבוהה, דיור זול ושפע של הזדמנויות ליוזמות חדשות.
איכות חיים אי־אפשר למכור עם עטיפת הפריפריה הנחשלת שדרעי מביא איתו עכשיו למשרד. הזיקה בין הנגב, הגליל, והשכונות החלשות באזור המרכז טובה לאינטרסים הפוליטיים של ש"ס, אבל רעה לאינטרסים של המדינה. דרעי רואה את אופקים, קריית־שמונה ודימונה כחלק מקמפיין השקופים שלו, אבל אוכלוסייה שקופה היא לא קמפיין שמשכנע אנשים ממרכז הארץ לעבור מבחירה לנגב או לגליל.
בישיבת הממשלה האחרונה שבה הודיע על התפטרותו ממשרד הכלכלה, אמר דרעי שהוא מבטיח להמשיך לפעול "ללא לאות וללא פשרות בעיקר למען השכבות החלשות, בנגב ובגליל, בשכונות ובפריפריה, ולמען כל אלה שאין להם". היעדים החברתיים של דרעי נכונים ומוצדקים, אבל המשרד שבו הוא מחזיק עכשיו לא נועד להיות עוד משרד רווחה. אם דרעי יקדיש את כל זמנו רק לשכבות החלשות בנגב ובגליל, הוא יבסס עוד יותר את המתאם הבעייתי בין פריפריה גיאוגרפית לחברתית, ויגרום נזק תדמיתי חמור לחבלי ארץ יפים וחשובים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם