מפנה חיובי ביחסים עם ארה"ב – רק עם הנשיא הבא
אובמה מגלה הבנה לשלושת הזרמים האנטישמיים העכורים והמסוכנים בזירה הבינלאומית: איראן, הטרור הפלסטיני והאו"ם. מדיניותו להתרחק מישראל היא מכוונת, ולכן גם לא תהיה קפיצת מדרגה בתחום נשק ההרתעה והטכנולוגיות המתקדמות. תיאום והבנות בביקור הנוכחי? זה לא יקרה
"נתניהו צריך להתבייש שהוא יוצא לפגישה עם הנשיא אובמה כשהמינוי של רן ברץ עדיין על הפרק. המינוי צריך להתבטל מיד". כך כתב אתמול עורך ה"טיימס אוף יזראל", דייוויד הורוביץ, ויש להניח שבהתנסחות הזאת הוא מבטא את האפקט הרצוי לבית הלבן בזמן פגישת ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית.כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
לא חשוב שהנשיא אובמה נתן רוח גבית קטלנית לאיראן. לא חשוב שאנשי הממשל שלו, בעיקר מזכיר המדינה קרי וסגנו ביידן, מפרשים מיד את מתקפת הסכינים וקריאות "אללהו אכבר" כתסכול מתהליך השלום. כל קצב מוסלמי הרי היה חוזר עם הסכין לעדר הצאן שלו, אם רק היו נותנים לו את ליטרת הבשר הישראלית המדממת. כך שלמעשה, ממשל אובמה נותן גם רוח גבית לאבו מאזן בצורת הבנה לטרור הפלסטיני. והנשיא אובמה העניק בכל השנים האחרונות משקל יתר לאו"ם ומוסדותיו. האו"ם, כמו שני הגורמים האחרים שאובמה תומך בהם, הוא פס הייצור הגדול ביותר לאנטישמיות. אז אולי באמת אובמה הוא הנשיא היהודי הראשון, אבל הוא בהחלט תומך בשלושת הזרמים האנטישמיים העכורים והמסוכנים היום בזירה הבינלאומית.
נתניהו עם הגעתו לוושינגטון (צילום: רויטרס):
בפגישת אובמה-נתניהו יעמדו על הפרק הנושא הפלסטיני, ניסיונותיה הנמרצים של איראן להשיג לעצמה הגמוניה במזרח התיכון בעקבות עסקת הגרעין וההתקפלות האמריקאית, ובעיקר הבנות על הפיצוי הדרוש לישראל מבחינה ביטחונית בעקבות ההסכם שהוביל אובמה עם איראן. כשאין גילויים על מכרזי בנייה בשטחים, יש פרשיות מנופחות אחרות שתפקידן ליצור את האווירה המתאימה לעוד מפגש של חריקות שיניים בבית הלבן.
אפשר גם לראות זאת כהנמכת ציפיות. ראש הממשלה נתניהו לא עשה מאמצים מאז הכרזת ההסכם עם איראן להגיע להסכם מקביל עם האמריקנים שישדרג את יכולותיה הצבאיות של ישראל. בגלל משבר היחסים המתמשך, שהוא כולו תולדה של מדיניות אמריקאית מכוונת להתרחק מישראל ולהתקרב לממשלת ההוצאות להורג הסיטונאיות של חמינאי ולדוכסות השקר הטרוריסטית של אבו מאזן, בסופו של דבר ישראל תסתפק מבחינה ביטחונית בעוד מאותו הדבר. אך לא תהיה קפיצת מדרגה בתחום נשק ההרתעה ובטכנולוגיות מתקדמות.
הציבור לא קונה את ההערכה האמריקאית
חילוקי הדעות בנושא הפלסטיני הם ברורים. אבל נתניהו מגיע לפגישה עם גיבוי ציבורי רחב. לפי מדד השלום, הציבור ביקורתי כלפי נתניהו בסוגיית הר הבית, אך רוב גדול של כ-74% רואה את אינתיפאדת הדריסות והדקירות כמו נתניהו: זו תוצאה של הסתה מתמשכת בצירוף הצתה של הר הבית כאמצעי להבערת הרחוב; הציבור בישראל לא קונה את ההערכה האמריקאית שראש אמ"ן הרצי הלוי מיישר איתה קו, לאמור שתסכול מהיעדר תהליך מדיני דוחף בין שאר הדברים לאלימות. נראה שהשכל הישר הישראלי ברמת הרחוב שוב קורא את התמונה טוב יותר מחכמי אמ"ן.
אבל הדבר המתסכל באמת, להבדיל מהפיקציה של שלום פלסטיני, הוא היעדר ברית פעילה, יוצרת, אמיתית עם בעלת בריתנו הגדולה ארצות הברית. ח"כ ד"ר מייקל אורן כתב על כך ספר שהרגיז את הממשל האמריקאי ואת מלחכי פנכתו בישראל ממש כמו הפוסטים של ד"ר רן ברץ בפייסבוק. בשעה שתעשיית הרצח האיסלאמיסטית נמצאת בהילוך גבוה מסביבנו, כשהמזרח התיכון כולו קורס ועכשיו גם מגה-פיגוע בשמי סיני, היה מצופה משתי מדינות דמוקרטיות, מדינות תרבות, שאמורות לייצג תקווה מסוימת לאנושות, ישראל וארצות הברית, שהן יעבירו מסר ברור: אנחנו אלטרנטיבה לכאוס האזורי המדמם. היה מצופה ממנהיגי שתי הידידות שייצרו את ההרתעה הדרושה כדי לכפות על האיראנים את מילוי הסכם הגרעין. זאת ניתן לעשות רק על ידי איום צבאי אמין; תיאום בין ארצות הברית לישראל, שהיה מבהיר כי ארצות הברית לא רק יכולה, אלא מוכנה במצבים מסוימים לתקוף את מתקני הגרעין; וישראל שרוצה לעשות זאת גם תהיה מסוגלת לכך ללא עוררין – זה מה שהיה דרוש היום למערב.
בישראל יש אנשי ביטחון שעדיין סומכים על אובמה, שמצפים שתיאום והבנות כאלה יתממשו בין ישראל לאמריקאים. אך זה לא יקרה, בוודאי לא במפגש הנוכחי בבית הלבן. מפנה חיובי ביחסים ובתיאום האסטרטגי יחול רק עם כניסתו של הנשיא הבא או הנשיאה הראשונה של ארצות הברית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם