עמוס עוז מחרים אירועים? למה הוא בכלל מוזמן אליהם

לא ברור באיזה שלב מונה עוז למצפן מוסרי לאומי. אבל כעת, כשהאיש שממתין לשחרורו של רב המחבלים ברגותי הודיע על חרם אירועים רשמיים של ישראל, צריך לשאול מדוע הוא ייצג את המדינה עד עתה?

עצרו את סוסי ההסברה הישראלית, עמוס עוז מבקש לרדת. הסופר, כך דווח בסוף השבוע בקול רעש גדול, מחרים אירועים שמתקיימים בחו"ל בחסות משרד החוץ או ממשלת ישראל. לא, הבהיר עוז, הוא לא הצטרף לתנועת החרם על ישראל, רק סימן את מוצרי הדיפלומטיה הישראלית באיקס אדום, "בעקבות ההקצנה במדיניות הממשלה הנוכחית". אז עמוס עוז מחרים. אז מה. השאלה היא לא מדוע עמוס עוז מחרים אירועים רשמיים, השאלה היא מדוע הוא מוזמן אליהם.

עוד כותרות ב-nrg:
- פיגוע סמוך לאלפי מנשה: ישראלי נדקר, מצבו קשה
- הקואליציה האווירית של ארה"ב בסוריה מתפוררת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אי אפשר להתווכח. עמוס עוז הוא מגדולי הסופרים. אבל כשמבודדים את האדם מהספרים, נעלמת האהבה, נשאר החושך. הנה תזכורת קצרה. לפני מספר שנים שלח עוז את אחד מספריו למחבל הכלוא מרוואן ברגותי בצירוף הקדשה. "בתקווה שניפגש בקרוב בשלום ובחופש", כתב.

מול ''נוער הגבעות'' כבר היה פחות סלחן. ''קבוצות ניאו-נאציות עבריות'', כינה אותם. עוז צילום: אריק סולטן

ברגותי, למי ששכח, הוא ארכי טרוריסט שמרצה חמישה מאסרי עולם ו-40 שנות מאסר על חלקו ב-37 פיגועים, שבהם נרצחו ונפצעו עשרות ישראלים. את האיש הארור הזה, קיווה עוז לפגוש בקרוב "בשלום ובחופש". אגב, מול "נוער הגבעות" עוז כבר היה פחות סלחן. "קבוצות ניאו-נאציות עבריות", כינה אותם. את צה"ל האשים עוז בפשעי מלחמה ולמתנחלים קרא סדיסטיים ופוגרומיסטים. למרות כל אלה (ועוד), עוז עדיין לא זכה לקבל מוועדת פרס נובל את הצלצול הגואל.

באיזה שלב מונה עמוס עוז למצפן מוסרי לאומי? לא ברור. עם הזמן הפך גם לנביא זעם (אי אפשר להתמנות בישראל לנביא אלמלא אתה זועם, מודאג או מאוכזב). עוז מקונן ומטיף למה שכבר איבד אחיזה בקרב רוב מוחלט של הציבור הישראלי. הציבור זז, אבל עוז עדיין יושב על כס המצפון. אל נער הפוסטר של הישראליות היפה בעיני עצמה, עולים לרגל בכל אירוע משמעותי, לטעום קצת ולהתבשם. הוא מתבטא וכולם קופצים. הוא בז לציבוריות הישראלית, מגחך מולה. "קרוב ל-70 אחוז מהחברה לא קוראים ספרות - אולי 'ישראל היום' כן - אבל לא ספרות", אמר לפני הבחירות האחרונות. רק מעטים קוראים אותי, אומר למעשה עוז, השאר מסתפקים בעיתון ברכבת.

ואחרי כל אלה, מי מוזמן לדגמן את ישראל באירועים רשמיים בחו"ל? עמוס עוז כמובן. דווקא אדם שמתנגד לכל פסיק במדיניות הישראלית, שמייצג בדעותיו כת נכחדת ובז לכל השאר - דווקא הוא מוזמן לקדם את ספריו בחסות שגרירויות ישראל.

ועוד מילה על ההחלטה עצמה. הסופר מתקומם על "ההקצנה במדיניות הממשלה הנוכחית", אבל טוען שאינו תומך בחרם על ישראל. ובכן, 30 מנדטים העניק הציבור בבחירות האחרונות למפלגת השלטון. "ההקצנה" הזו, כפי שעוז מכנה אותה, היא ההחלטה שקיבל העם בבחירות דמוקרטיות. אבל עוז משתף פעולה עם הרוב רק כשהוא מרוצה ממנו. כשלא, הוא מחרים אותו. זו דמוקרטיה, וזו שכרה.

כאמור, טוב היה אם הדיפלומטיה הישראלית הייתה חוסכת לעוז את התענוג שבחרם ונמנעת מלהזמין אותו. נאה לו יותר התחככות עם העילית האירופית, בלי כתם ישראלי על הבגד. הוא ידבר על הכיבוש, הם יתענגו על הבלורית והתואר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg