סימון מוצרים: הגיע הזמן לעבור מהגנה להתקפה
מערך ההסברה הישראלי מפוזר בין חמישה גופים שונים. כך אי אפשר להילחם בחרם ובסימון המוצרים
יש לי רק בשורות רעות לגבי הסיפור הזה: סימון המוצרים אינו צעד משפטי כפי שטוענים באיחוד האירופי, אלא ניסיון פוליטי מרושע לערער את עצביה של ישראל. ההוכחה – למי שזקוק להוכחה – היא העובדה שהם הכניסו פנימה את רמת הגולן. הרי אין אף פלסטיני שגר ברמת הגולן, ואפילו אילו רצינו להחזיר אותה – דבר שאני מתנגד לו כמובן בכל תוקף - למי בדיוק הם רוצים להחזיר אותה? לדאעש או לחיזבאללה?
מעבר לזה, כפי שאמרתי השבוע לארבעים חברי פרלמנט מכל רחבי אירופה שכינסתי בברלין (כולנו היינו שם יחד במילא בכנס 'האיגוד הנוצרי של ידידי ישראל'), האיחוד האירופי יורה ברגל הטיעון של עצמו: הרי אם הוא רוצה לדחוף אותנו למשא ומתן על הגבולות, למה בעצם הוא מעביר החלטה שכבר קובעת מהם הגבולות?
בחודש האחרון ביליתי לא מעט מזמני בניסיון למזער נזקים. נפגשתי עם שרי החוץ של איטליה, בריטניה וצרפת, עם היועץ לביטחון לאומי של גרמניה ועם כלי תקשורת מרכזיים בכל אירופה.
לכולם הסברתי שכל מה שהם עושים זה לעודד את הג'יהאדיסטים העומדים מאחורי תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS). "בניגוד למה שמספרים לכם", אמרתי לחברי ועדת החוץ של הבונדסטג הגרמני, "לא מדובר באנשים שתומכים במדינה פלסטינית לצד ישראל, אלא במדינה פלסטינית על חורבותיה המעשנות של ישראל".
תנועת החרם הפכה ממטרד לאיום אמיתי. מאז 2005 היא עוסקים בקמפיין מתוכנן, מתוזמן וממומן היטב, שמטרתו להכפיש את ישראל ולבודד אותה בעולם (במובן מסוים, אלה שאומרים אצלנו "שהגויים יקפצו לנו" מסייעים לה לא מעט). מי שעומד מאחורי הקמפיין הזה הם אנשים כמו עומר ברגותי וחאלד משעל. הכסף מגיע ממדינות המפרץ. מדובר באידיאולוגיה אסלאמית קיצונית, שמוסווית בכל הדיבורים הליברליים על זכויות אדם שבאירופה אוהבים לשמוע.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כדי לפרנס את השיח השקרי הזה הם מזרימים כסף, עדויות וצילומים מזויפים לתוך הלוע הרעב תמיד של התקשורת המערבית. במעגל השני עובדים איתם 170 ארגוני שמאל קיצוני יחד עם כמה קבוצות ישראליות של יהודים שונאי עצמם, ובמעגל השלישי יש לא מעט אזרחים אירופים תמימים ושוחרי טוב שפשוט אינם מבינים שהם כלי שרת בידיהם של טרוריסטים ציניים.
מה שמחריף עוד יותר את המצב הוא ההתפוררות המוחלטת של ההסברה ושירות החוץ הישראליים. אין זה סוד שאיני מסכים עם מדיניותה של הממשלה הנוכחית (למרות שאמשיך להגן על המדינה מעל כל במה אפשרית), אבל זה לא קשור למדיניות אלא לממשל תקין. מערך ההסברה הישראלי מפוזר בין לא פחות מחמישה גופים שונים שאינם מתואמים ביניהם. התוצאה היא ש"אומת הסטרט-אפ" הצליחה להפסיד באופן מוחלט דווקא את המאבק על הרשתות החברתיות, ותחנות טלוויזיה כמו 'בי-בי-סי' הבריטית מגויסות כבר לחלוטין לטובת הנרטיב הפלסטיני (בריאיון האחרון שלי שם התרגזתי כל כך שהטחתי במראיין: "תפסיקו כבר להצדיק רצח של יהודים").
ברמה המדינית המצב לא טוב יותר.
בשביל לפתור בעיות קואליציוניות מהסוג הכי נמוך פיזר רה"מ בנימין נתניהו את סמכויותיו של משרד החוץ בין שישה שרים שאף אחד מהם אינו יודע מה עושה השני. הזירה הבינלאומית הופקרה לחלוטין. אני מכיר את הביטוי "לא חשוב מה אומרים הגויים - חשוב מה עושים היהודים", אבל אפילו דוד בן-גוריון לא התכוון לכך באמת. מדובר באותה זירה שממנה מביאה ישראל מטוסי אף-35, צוללות 'דולפין', מסוקי 'אפאצ'י' ואת המודיעין שמאפשר לנו לפעול בסוריה או בלבנון. בואו נזכור שרק הסיוע האמריקני לישראל מגיע עד היום לסכום של 124 מיליארד דולר, ושהסחר שלנו עם אירופה עומד על 126 מיליארדים שקל בשנה. אסור לנו להפקיר את העולם.
אז מה צריך לעשות? את הדברים הפשוטים: לרכז את כל ההסברה כאגף אחד במשרד החוץ, למנות שר חוץ במשרה מלאה ולבנות קמפיין מסודר שעוסק לא רק בהצגת הדמוקרטיה הישראלית בפני העולם, אלא גם חושף בכל יום מחדש את המקורות הג'יהאדיסטיים של המחרימים למיניהם.
"החוק הראשון", אני אומר לקבוצות של סטודנטים יהודים שאנחנו מגייסים למלחמה במשמיצי ישראל, "הוא לא לשחק הגנה. תתקפו - אל תסתפקו בזה שתסבירו להם כמה ישראל נהדרת. תשאלו אותם איך הם יכולים לקרוא לעצמם 'פעילי זכויות אדם' כשהם פועלים בשירותם של אנשים אשר תולים הומוסקסואלים על עמודי טלפון, אוסרים על נשים לנהוג ומאמינים שצריך לרצוח נוצרים בגלל שהם חזירים. ברגע שהם יתחילו להסביר לכם שזה לא המצב, ניצחתם. עכשיו הם מתגוננים, ולא אתם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם